סמינריון בחינוך "השפעת הניהול האוטונומי-עצמי של בתי ספר על המוטיבציה של המורה מבחינה אישית ומקצועית".
  תוכן עניינים
מבוא. 3
כלי המחקר. 3
אוכלוסייה נחקרת.. 3
מקום המחקר. 3
מגבלות המחקר. 3
הטענה. 3
רקע
וסקירת ספרות.. 5
ניהול בשיטה המסורתית וניהול עצמי – ביזור ומירכוז. 8
ההבדלים בין בתי ספר בניהול עצמי לבין בתי ספר שאינם בניהול עצמי 9
המחקר וממצאיו 13
שיטה וכלי מחקר. 13
משתתפים. 13
ניקוד ומדרג נתונים. 13
הצגת הנתונים. מנהל עסקים ניתוח הנתונים. 16
מידת ההיכרות עם נושא הניהול העצמי 16
ההשפעה המיוחסת לניהול העצמי על העשייה החינוכית והפדגוגית.. 17
דימוי עצמי של מורה יוזם. 17
רצון להציע תכנית או רעיון להנהלה. 18
שביעות רצון כללית.. 19
המלצות למחקר עתידי 20 סיכום ומסקנות.. 21
ביבליוגרפיה. 23
נספח א': נוסח הראיון 26
מבוא
במחקרנו זה, אנו רוצים לברר כיצד משפיע הניהול העצמי על מוטיבציית המורים בבתי ספר תיכוניים.
שיטת המחקר תהיה השיטה האיכותנית, כאשר נקודת המוצא היא שרק בשיטה זו ניתן להתייחס לחלקי התנהגות שלא ניתן להגדירם באמצעות מתן ציון בשאלון סגור. יש להתייחס לכך, שחלק גדול מהשפה בה מתבטאים אנשים אינו וורבלי וראוי להתייחס גם לשפת הגוף, לתנועות המתבצעות במהלך הראיון. קיים צורך לברר נושאים שונים הקשורים לאקלים הבית ספרי, הן מפי אוכלוסיות המחקר עצמן והן על פי התרשמויות של הצופה. מבחינתנו, כל אחד המורים הקשורים לצוות ההנהלה מהווה גם צופה על סביבת המחקר ועל כן הוא בבחינת אינפורמנט היכול לתאר את סביבתו המוכרת.
כלי המחקר ראיונות שנערכו עם עשרים מורים לבירור עמדותיהם ותחושותיהם לגבי שיטת ניהול עצמי בבית ספרם.
אוכלוסייה נחקרת האוכלוסייה הנחקרת הינה מורים המלמדים בבית ספר תיכוניים המנוהלים בניהול עצמי. כאשר חלקם מקורבים להנהלה ומהווים חלק מצוות-ההנהלה וחלקם מהווים חלק מצוות המורים. האוכלוסייה הנחקרת הינה הטרוגנית ומורכבת ממיצוב חברתי, השונה זה מזה. מקום המחקר מקום המחקר הינו בתי ספר תיכוניים בעיר ירושלים.
בוצעו תצפיות בכל השעורים שתוקצבו ע"י הניהול העצמי אך אלו היו מעטים- ועובדה זו תשפיע בעתיד על מסקנות המחקר. מגבלות המחקר במחקר זה, בדומה למחקרים רבים מסוגו של מדגם מזדמן, קיימות מגבלות הנובעות משימוש במדגם מסוג זה. על אף הניסיון לקבל מדגם דומה לאוכלוסייה, ייתכן מאוד שההטרוגניות של כל הנבדקים הינה מקרית ולא מייצגת. הסתייגויות נוספות העולות משימוש בכלי המדידה, הינן בכך שהמורים לא נחשפו באופן אינטנסיבי לשיטת הניהול העצמי וייתכן שמסיבה זו דילגו על שאלות המתייחסות להערכתם. למרות שקיימת השפעה של היעדר תשובות על תוצאות המחקר, לא הוצאו מהמדגם מורים שלא השיבו בשאלון על שאלות שונות, כיוון שגם היעדר מענה נראה רלוונטי לצורכי המחקר. תרומתו של מחקר זה, הינה בהיותו חוליה בשרשרת מחקרים הנועדים לבדוק את שינוי שיטת הניהול כגורם לשיפור איכות הוראתם של המורים, שביעות רצונם והגברת המוטיבציה וכן את הצורך בשינוי ארגוני בבית הספר.
הטענה בעבודתנו נרצה לטעון שיש פער עצום בין הניהול העצמי בתיאוריה לנעשה בשטח. הניהול העצמי מתהדר בכך שהוא מעלה את רמת המוטיבציה של המורים ליזום ובעקבות כך עולה רמת ההוראה בכתה אך למעשה מורים רבים אינם מודעים לשיטה זו, אינם שותפים ואינם מושפעים או משפיעים.