השפעות של תהליכי שיפוט וקבלת החלטות על נכונות לפשרה בסכסוך הישראלי פלסטיני (סמינריון)

תקציר העבודה

סכסוכים הם חלק קבוע מרפרטואר ההתנהגות החברתית האנושית. כמו בכל התנהגות גם כאן נדרשים מהצדדים השונים השותפים באינטראקציה זו לבצע שיפוטים מסויימים ועל פיהם לקבל החלטות אשר על פי התיאוריה יובילו לסיכויי הרווח הגדולים ביותר עבור אותה הקבוצה הנמצאת בסכסוך. בזמננו ניתן לראות לראות סכסוכים קשים רבים ברחבי העולם. אך לא כל סכסוך קשה מוביל להתקבעות של תפיסות חברתיות באופן היוצר הטיות בשיפוט וקבלת החלטות אשר הופכות אותו לכמעט בלתי פתיר. סכסוכים אשר מתאפיינים בתפיסה כוללנית של הסכסוך ("או אנחנו או הם") אלימות רבה לאורך זמן רב, אשר נתפסים כבלתי פתירים ודורשים השקעה מרובה של משאבים בסכסוך נקראים סכסוכים בלתי נשלטים (בר-טל, תשס"ז).
ניתן לומר שסכסוכים בלתי נשלטים הם בלתי רציונאליים מטבעם משום היותם אלימים וצורכים משאבים רבים עבור החברות המעורבות בהן כמו חיי אדם, משאבים כלכליים, משאבים פסיכולוגיים וכו' (בר-טל, תשס"ז Bar-Tal, 2000, 2001; Maoz, Yaniv, & Ivry, 2007;). עם זאת אפשרויות היציאה מהסכסוך גם הן דורשות משאבים רבים על מנת להתגבר על אותה תשתית פסיכולוגית חברתית אשר עזרה לבני החברה להתמודד בהצלחה עם הסכסוך (בר-טל, תשס"ז (Bar-Tal, 2000, 2001;). התשתית הפסיכולוגית חברתית עלולה למנוע מבני החברה את הגמישות המחשבתית הנדרשת על מנת למצוא לפתרון לסכסוך, זאת על ידי שורה של הטיות שונות המשפיעים על תהליכי קבלת ההחלטות האישיים והקבוצתיים (Bar-Tal, 2000). אופן עיבוד המידע אשר משתקף דרך הפריזמה של התשתית הפסיכולוגית חברתית של חברה אשר נמצאת בסכסוך בלתי נשלט מתאפיין בהטיות כמו: "מוסר כפול" (ציפיות והצדקות שונות לקבוצות שונות המעורבות בסכסוך), הטיית התקשורת העויינת (Hostile media bias, כאשר כל צד בטוח שהתקשורת עושה לו עוול), טעות הייחוס הבסיסית (fundamental attribution error, כאשר מעשיו ודבריו השליליים של היריב משוייכים לתכונותיו הקבועות בעוד אותם הדברים אצל בני החברה מיוחסים לנסיבות המצב), פיחות ריאקטיבי בהערכות לגבי הצעות הפשרה של היריב גם כאשר הצעות הללו משקפות את רצונות החברה, הטיית הקונצזוס הכוזב (כאשר בני החברה מאמינים שרוב האנשים מחזיקים בדעות דומות לשלהם), חוסר אפשרות להפחית את ההתייחסות לעבר על מנת לקבל החלטה מושכלת שאיננה מוטה לגבי העתיד ועוד (בר-טל, תשס"ז).
בעבודה זו נדון בכמה מההטיות הללו כפי שנחקרו בהקשר הסכסוך הישראלי פלסטיני ופורסמו בשורה של מחקרים תוך התייחסות למסגרת הדיון הרחבה יותר של המחקר בתחום השיפוט וקבלת ההחלטות. זאת מתוך אמונה שלהטיות הללו יש משקל גדול יחסית בניהול הסכסוך ויכולות להיות להן השפעות מכריעות בתהליך ההתפייסות בין הצדדים השונים.