תוכן עניינים
1 .     פרק ראשון – המושג התקשרות התיאוריה של בולבי. 3
2 .     פרק שני – הבסיס הבטוח (Secure Base) . 4
2 .1             בסיס בטוח כמווסת מצוקה. 4
3 .     פרק שלישי – התפתחות רגשית. 5
3 .1             זיכרון: 5
3 .2             מצוקת זרים: 5
3 .3             מעבר בין מצבים: 5
3 .4             ויסות בשניים: 5
4 .     פרק רביעי – היווצרות ההתקשרויות. 6
4 .1             בסיסי התקשרות: 6
4 .1.1          התחברות: 6
4 .1.2          יחסי גומלין: 6
4 .1.3          הדחף להישרדות: 6
4 .2             גישת ההתקשרות: 6
5.     פרק רביעי – דפוסי התקשרות. 7
5.1             "סיטואציית הזר". 7
5.1.1           סוגי ההתקשרות. 7
5.1.1.1             התקשרות בטוחה. 7
5.1.1.2            התקשרות חרדה. 7
5.1.1.2.1          התקשרות חרדה-מתנגדת: 7
5.1.1.3             התקשרות חרדה-נמנעת: 7
6 .     פרק חמישי – איכות הטיפול וביטחון בהתקשרות:. 8
6 .1             על מנת להעריך את השפעת איכות הטיפול על ההתקשרות ננקטו השיטות: 8
6 .1.1          השוואה בין הורים מזניחים להורים שאינם מזניחים. 8
6 .1.2          תצפית בפעילות גומלין בין הורה ותינוק. 8
6 .1.2.1           מצוקות החיים של המטפל ותמיכה חברתית הזמינה לו. 8
6 .1.2.2           ההיסטוריה ההתפתחותית של המטפל. 8
6 .1.2.2.1         התקשרות של תינוקות וההתפתחות העתידית: 8
6 .1.2.2.2         גישת המזג: 8
6 .1.2.2.3          מזג והתקשרות: 8
6 .1.2.2.4         ההתקשרות של התינוק וההתפתחות בעתיד: 9
7.     פרק שביעי – סיכום   10 7.1             יישום ממצאי מחקר: 10
1 .        פרק ראשון – המושג התקשרות התיאוריה של בולבי.
ג'ון בולבי Bowlby (1907-1990) שיש קשר בין ההתנסויות של האדם בילדות על החיים של האדם בבגרות. מכיוון שתינוק לא יכול לספק את צרכיו סברו עד אמצע שנות החמישים פסיכולוגים התנהגותיים שהאם צריכה לספק את צרכיו הראשוניים של התינוק.
הסברה היא שלבני אנוש יש מערכת דחפים ראשוניים, שמורכבת מדחפים בסיסיים צורך במזון ולשינה בינקות, בולבי לא דגל בשיטה זו והחל לבדוק את המצוקה העזה שחשו תינוקות שהופרדו מהוריהם בולבי טען שתהליך ההתקשרות Attachment של הילד לאימו הינו תוצאה של צורך ראשוני שנוצר עם הולדת התינוק קשר זה הוא צורך שיש לבני האדם  בקרבה ל"אחר" שעוזר לבני האדם לשרוד ואף מגן עליהם מפני זרים. מנגנון זה מהווה קטגוריה התנהגותית עצמאית והוא חלק מהפוטנציאל הפסיכולוגי המולד של הפרט.
התינוק באמצעות זה ההתקשרות מביע את הצורך שלו בתמיכה והגנה מדמות העיקרית שהיא הדמות התומכת. וניתן לראות את זה באופן בולט כאשר התינוק נכנס לשנה השנייה של חייו. ההתקשרות מתחילה עם הדמות המטפלת בחייו וממשיכה עד להתקשרות בין מבוגרים. בולבי צפה רבות בתינוקות וילדים שהופרדו מהדמות המטפלת ומצא דמיון רב בין התנהגות הילדים לבין התנהגות היונקים שחוקרים בדקו. תינוק שמופרד מהדמות המטפלת הגיב בתגובה אמוציונאלית כגון: א.      בכי וחיפוש אינטנסיבי אחר הדמות המטפלת.
התינוק התנגד לכך שירגיעו אותו.
ב.       התינוק הביע עצב מתמשך ואף פאסיביות.
ג.        התינוק הביע התעלמות מכוונת מהדמות המטפלת כאשר הדמות חזרה לשהות עימו.
בולבי חקר את תנאי הגידול של ילדים בבתי יתומים.
הוא מצא שהיעדר קשר בין-אישי אוהב בין התינוקות והמטפלים בהם גורם לנכות רגשית שעלולה אף להתבטא בביטויים פיזיים.
במסגרת המחקר של בולבי הניח בולבי שתינוקות מטבעם זקוקים להשגת קירבה של מבוגר שיכול לטפל בהם, התינוק דורש את הקירבה על ידי זה שהוא בוכה, מוצץ, מחייך על ידי זה התינוק גורם לדמות העיקרית שלו ליצור עימו קשר. בולבי הניח שאופן ההתקשרות בין הדמות המטפלת לבין התינוק הוא הזמינות של דמות העיקרית לצרכיו של התינוק. התפקיד החשוב של הדמות המטפלת הוא הענקת בסיס מוגן לתינוק ולהרגיע את רמת החרדה של התינוק. ללא ביבליוגרפיה