במבוא לפסיכולוגיה, אוניברסיטה הפתוחה.

תקציר העבודה

                                                ממן 12                      שאלה 1                                                                                                                               א) סינפסה מעכבת- סינפסה היא רווח קטן בין הממברנה הקדם סינפטית לבין הממברנה הבתר סינפטית. סינפסה מעכבת מונעת את העלאת המתח החשמלי של הדנדריט, באופן  שמנטרל את פעילות הסינפסה המעוררת שנמצאת על אותם נוירונים. קשירת הטרנסמיטור לקולטנים גורמת להרחקת התא מאותה רמת סף ערור, שהיא תנאי להעברת הדחף העצבי. כך הקישור בסינפסות מבטל את הדחף החשמלי בתא הבתר סינפטי.
ב) פוטנציאל פעולה-  זהו אות חשמלי המשמש בסיס להולכת מידע לאורך האקסון. הנוירונים מצרפים את המידע המגיע מן הדנדריטים ומגוף התא ו"מחליטים" האם הקלט מעורר או לחילופין מעכב. דפוס מתמשך של קלט מעורר כלשהו מביא להיווצרות של פוטנציאל פעולה. תהליך זה מתחיל כאשר הקלטים המעוררים חזקים מהקלטים המעכבים והם יכולים לצמצם את הקוטביות ולגרום לדה פולריזציה (מידת קוטביות בתא 55- מילי וולט) בתא. תהליך דה פולריזציה מתרחש באמצעות זרימת יוני הנתרן אל תוך התא – שאלה 2
מערכת התפיסה מצריכה השקעה מינימלית של אנרגיה, כלומר, מינימום עיבוד קוגניטיבי. ניתן להמחיש זאת על תהליכי הקשב, עקרונות ההקבצה התפיסתית וקביעות תפיסה.
בראשון נתמקד בתת סעיף הנקרא קביעת מוקד הקשב אשר כולל בחירה מכוונת מטרה שבה נמקד את הקשב שלנו. למשל, כאשר תלמיד נמצא בכיתה ומטרתו להקשיב לחומר הנלמד, הוא יבחר לרוב להתעלם מהרחשים בסביבתו על מנת לקלוט את המידע הרצוי(המטרה שלו). בחירה זו מאפשרת לנו להתמקד במטרה, כלומר במה שחשוב לאדם ולבחור שלא להשקיע אנרגיות נוספות בקליטת גירויים לא רצויים שאלו הם הרחשים בדוגמא זו. במידה ויכולת זו לא הייתה קיימת ביצורי אנוש, היה צורך בהשקעת אנרגיה גדולה מאוד על מנת לתפוש את כלל הגירויים בבת אחת -.