תוכן עניינים
תקציר
3 מבוא 
4 רקע היסטורי
6 הדרוזים בישראל
1 0 הדרוזים והמחלוקת בין ערבים ויהודים מלפני 1948
1 1
הזהות הדרוזית
1 6
מדיניות הממשל הישראלי והשפעתה על הזהות הדרוזית
1 9
הדרוזים כערבים לא שלמים
2 2
ישראלים, אבל לא ממש
2 4
השפעת השרות הצבאי על הזהות הדרוזית
2 8
דיון
3 0 ביבליוגרפיה
3 3
תקציר עוד כשהייתי ילד אני זוכר שביקרתי בדאלית אל כרמל. תחילה חשבתי שמדובר בכפר ערבי רגיל כיוון שכולם דיברו בינם לבין עצמם ערבית והמאכלים במקום היו בעלי אופי ערבי. נדהמתי לגלות כי כ-40% מתושבי הכפר משרתים בכוחות הביטחון כשלעומתם שאר הערבים האחרים פטורים מהשרות הצבאי.
בנוסף לקשר המיוחד שבין הדרוזים לשלטון התוכחתי לגלות כי דתם של הדרוזים מסקרנת מטבעה מעצם היותה דת סודית וקהילה סגורה.
בחירת נושא הזהות הדרוזית היווה אתגר מכיוון שזהותם אינה יסוד הומוגני אלא מהווה תרכובות בין מספר זהויות שנות. במחקרי חקרתי והגדרתי את הזהות הדרוזית תוך התמקדות בפן היסטורי והשפעתו על זהותם, יחס הדרוזים למחנה היהודי והערבי לפני קום המדינה ועמדתם בימים אלו.
 התייחסתי לשילוב הדרוזים במסגרת הצבאית והשפעת האזרחות הישראלית על הזהות הדרוזית, תוך מתן דגש לצדדים השליליים באזרחות זו:
הדרוזים אינם נתפשים "כישראלים של ממש" כיון שהישראלים היהודים עדיין רואים בהם כערבים אך לא כישראלים. בנוסף חקרתי גם כיצד הערבים רואים את הדרוזים כמשתפי פעולה עם הישראלים היהודים ותיארתי בהרחבה את המשקעים ביחסים בין העולם הערבי לדרוזים הישראלים. אף נגעתי במשבר הזהות הדרוזית כיום שלמרות כל הכוחות הפועלים על זהותם הלאומית המתנדנדת בין ערבים לישראלים, הבאים אחד על חשבון השני, עדיין הזהות הדרוזית הדתית נשארת בעינה. מבוא
ברית הדמים אשר נרקמה משנת 1955 היא כשאזרחים דרוזים החלו להתגייס לצבא ולהוות חלק מיחידת המיעוטים.
על פי ספרו של מוסבאח חלבי "ברית הדמים" הוא טוען כי תחילתה של ברית הדמים החלה כיוזמה דרוזית בתגובה למסתננים והפידאין שפקדו את הארץ באותה תקופה.
 "בשנת 1955 , כאשר גברו חדירות המסתננים והפידאין מן הארצות הערביות למדינה, הגיעו נכבדי הדרוזים למסקנה שיש להטיל על צעירי העדה את גיוס החובה." לעומת זו, הלל כהן בספרו "ערבים טובים" טוען כי הממסד הישראלי הפעיל לחץ על ההנהגה הדרוזית שתפעל לקידום גיוס הדרוזים.
"בניגוד לדימוי הנפוץ, ובסתירה מסוימת לטענה כאילו הדרוזים הם שביקשו שיוחל עליהם חוק גיוס חובה, מסתבר כי התלהבות הדרוזים מגיוס לצה"ל הייתה מוגבלת, בלשון המעטה. (גם בקרב ההנהגה רק בודדים- ובראשם חברי הכנסת ג'בר מועדי, צאלח ח'ניפס ושיח' לביב אבו רוכן- הביעו תמיכה נלהבת בגיוס)." לדעתי טענתו של הלל נכונה יותר, הגיוס הדרוזי לא התקבל באהדה גדולה. שירותם של הדרוזים, לטענתו של הלל, מהווה מכשיר פוליטי נוסף לסיוע המלחמתי ולשמירת גבולות המדינה.  עצם גיוסם של הדרוזים לצבא לעומת מרבית שאר הערבים הפך מקור בידול ופיצול בין ערבי הארץ.
הסיבות לגיוס הדרוזים נבעו בעיקר מסיבות פוליטיות ונעשה בלחץ מהפוליטיקאים והדרוזים שמקורבים לעמדות מפתח בקרב הממסד הישראלי.
התנגדותם של הדרוזים לחובת השרות הצבאי יכלה לנבוע ממספר סיבות:
סיבות אישיות, חוסר רצון טבעי לשרת בצבא.
סיבות פוליטיות דרוזיות, הנובעות ממחלוקת מתוך מחנות העדה.
סיבות פוליטיות כלליות, הזדהות עם הלאומיות הערבית או חוסר הרצון של הדרוזים לפגוע בקשר עם הדרוזים בארצות ערב.
  הממסד הישראלי שבר את ההתנגדות לגיוס החובה בשני מישורים מקובלים:
שכנוע ופיתוי, למשל מתן היתרים לנשק.
ושימוש בכוח של מעצרים, פתיחת תיקים פליליים ושחרור ממעצר נעשה בכפוף לכך שהעצורים הצהירו על רצונם להתגייס.
"הנה נתונים של מחלקת הגיוס באגף כוח אדם: מתוך 197 חייבי גיוס מכפרי הגליל שנקראו לשירות בראשית 1956 התייצבו מרצונם 51 בלבד: מתוך 117 חייבי גיוס מכפרי הכרמל התייצבו רק 32, מעט יותר מרבע." כפי שניתן להתרשם מהמספרים ניתן להבחין במוטיבציה הנמוכה והרצון הדל של אותם דרוזים שנקראו להתגייס בשנת 1956.
הדרוזים מהווים זרם מתוך האסלאם. הם כקבוצה נמנים כמיעוט קטן עם טקסים ופולחנים יחודיים אך נטמעים בתוך קבוצת הרוב ששלטת במקום. מבחינה תרבותית והיסטורית הם דומים מאוד לשאר הערבים אך עם זאת הם גם מאופיינים בסממנים שונים עליהם אפרט בעבודתי.
הדרוזים מהווים עדה ופלח קטן מתוך האוכלוסייה הערבית שבישראל ולכן ניתן לראות בקבוצה זו כמיעוט בתוך מיעוט, כשהיהודים מהווים את הרוב והממסד השלטוני והערבים הלא דרוזים מהווים את קבוצת המיעוט. הדרוזים נכללים כמיעוט דרוזי מתוך הפלח הערבי.
בעבודה זו אתאר ואבדוק את יחסי הגומלין שבין היהודים והממשל השלטוני לבין הדרוזים, ובין הערבים הלא דרוזים לבין הדרוזים.
 כיצד כול קבוצה רואה את הדרוזים וכיצד היחס של כול קבוצה משפיע על הזהות הדרוזית.
אתייחס גם לזהות הדרוזית המבוססת בעיקרה על הדת, ולהשפעות היסטוריות ולזיכרון הקולקטיבי של הדרוזים כקבוצה כיצד הם נרדפו במהלך ההיסטוריה ואיך פיתחו דרכי ההתמודדות משלהם כמו סודיות, הגירה ובחירת מיקום גיאוגרפי להקמת ישובים.
.