פסיכולוגיה התפתחותית                          3/5/12
ממן 13
שאלה 1
סעיף א :
האב מתאר שתי תופעות :
1)      שגיאה סמנטית (לשונית) של דני  : הרחבת יתר פירושה ייחוס משמעות רחבה מדי למילה.  שימוש של דני במילה מסוימת כמייצגת קבוצה רחבה יתר על המידה של אובייקטים (למשל: אוטובוס, בהתייחסות לכל כלי הרכב) – הוא מייחס למילה משמעות רחבה יותר, וזאת כי כנראה עדיין לא למד מילה שמייצגת טוב יותר את מה שהתכוון לומר . שגיאות מסוג זה הן חלק מהחקירה של הילד את המילים ומשמעותן.
2)      סגנון הדיבור הטלגראפי: ובו דני משמיט את המילים שאינן חיוניות להעברת המשמעות המרכזית של המשפט  כלומר, דני משתמש במשפטים קצרים הבנויים ממספר מועט של מילים,שלרוב מכילים רק את שמות העצם, הפעלים ושמות התואר הנחוצים להעברת המשמעות המרכזית ולא כוללים מילות חיבור ומילות יחס. בכדי שתופעות אלו יהיו נורמאליות על דני להיות בין גיל 18 ל-24 חודשים. בתקופה זו הפעוטות מתחילים לצרף משפטים של שתי מילים שהדיבור הטלגרפי מאפיין אותן. סעיף ב' :
הטענה של סקינר (תיאורטיקן סביבתי שמתייחס לסביבתו של הילד והחברה כמחזקת אותו) :    הורים ובני אדם אחרים מתנים את ילדיהם התניה אינסטרומנטלית כדי שידברו . למשל, כאשר תינוק מתחיל למלמל ההורים מחייכים,שמים לב אליו ומגיבים אליו בדיבור .תשומת הלב מחזקת את התינוק במילמולו .
סקינר טען שהדקדוק של השפה נרכש באמצעות חיזוק דומה . ההורים מחזקים היגדים נכונים מהבחינה הדקדוקית ומתנגדים או מביעים מבוכה לשמע היגדים לא נכונים ובכך לומד הילד דקדוק נכון .
לפי סקינר, רכישת השפה מתפתחת ע"י חיזוקים מהסביבה, ע"י התניות אינסטרומנטליות  שההורים מתנים לילדים כדי שיפיקו דיבור.כשדני מצליח לנסח משפט ברור ומובן גם אם מושמט ממנו מילים, הוא מקבל חיזוק חיובי מאביו(כמו חיבוק, חיוך, מקבל את מבוקשו) . עצתי לאב היא שברגע שהוא שומע שדני מתחיל לנסח משפטים אפילו אם משמיט מילים, שיעניק לו חיבוק אוהב, והחיזוק יחזק את התינוק ויעודד אותו להמשיך ולנסות לנסח משפטים עוד יותר ארוכים ומורכבים מבחינה דקדוקית על מנת שיביע בבירור …