העבודה עוסקת קודם כל במשנתו הפוליטית של בובר ובעיקר ביחסו לערביי א"י. הנושא השני בעבודה הוא יחסו של בובר ללאומיות היהודית ולעם ישראל ותורתו. הנושא השלישי בעבודה הוא השוואה בין תורתו של בובר לתורתו של גורדון.

מקצוע
מילות מפתח , , , , , , , ,
שנת הגשה 2013
מספר מילים 8559
מספר מקורות 24

תקציר העבודה

2 013
תוכן העניינים
הקדמה ומבוא:
עמ' 3
פרק א: בובר – מציונות פוליטית לציונות רוחנית והומניסטית… עמ' 4
פרק ב': בובר והשאלה הערבית      עמ' 7
פרק ג': בובר והשקפתו על הלאומיות היהודית –…     עמ' 13
פרק ד': משנתם של גורדון ובובר – הדומה והשונה -.     עמ' 20 סיכום:
-..   עמ' 28
ביבליוגרפיה ..  עמ' 31
עיונים במשנתו הפוליטית והלאומית של בובר הקדמה ומבוא:
רבים ממפרשיו של בובר נוטים להתעלם מהפן הפוליטי שבהגותו, או לראותו כבלתי שייך לתפיסתו הדתית – פילוסופית. אך בובר ראה את הפוליטיקה כממד מהותי בחיי השיח ובעבודת האל, והיה מוטרד מההתעלמות מהפן הזה במשנתו. בובר קבע כי הפוליטיקה איננה עניין חיצוני ל"חיי הרוח" וגם איננה עניין המוטל  עלינו לפעמים לעסוק בו מכורח השעה ההיסטורית. הפוליטיקה מספקת מבחן הכרחי לתורות הדת והמוסר ומעניקה להן קיום ממשי. חיי הרוח עשויים למלא את ייעודם העיקרי רק בהיותם נתונים בתוך הקשר פוליטי. רק כך יוכלו להתגבר על אותה שניות מתעתעת שבין האמת לבין הממשות, בין רעיון והגשמתו, בין המוסר לפוליטיקה.
אין ספק שדעותיו הפוליטיות של בובר היו יוצאות דופן בתנועה הציונית, מבחינת הנכונות להכיר באינטרסים של העם הערבי, מבחינת ההתנגדות לשיתוף פעולה עם האימפריאליזם המערבי, והדרישה שלו לפוליטיקה ציונית מוסרית. כדי להבין כיצד צמחו קווים אלו במשנתו עלינו לעיין בביוגרפיה שלו, ובהשפעתו של אחד העם עליו. ובכך יעסוק הפרק הראשון. הפרק השני יעסוק בדעותיו הפוליטיות של בובר. בובר ראה בציונות תנועה האחראית למבחנה הפוליטי של היהדות. הציונות מציבה בפני היהדות את האתגרים של החיים הלאומיים הנורמליים, על חיי החברה, הכלכלה והשלטון האוטונומיים. בתור שכזאת היא מספקת ליהדות ולמפעל הציוני הזדמנות ייחודית למימוש המוסר בחיים הפוליטיים. רוב מאמריו בנושא הפוליטי הם תגובות לאירועים שהתרחשו במציאות, ולכן לפני חלק מהמאמרים שהבאתי הצגתי את הרקע
ההיסטורי שלהם.
הפרק השלישי מנסה לעקוב, אחר השאלה כיצד מתחברת הגותו הלאומית דתית של בובר לעמדותיו "היוניות" הקיצוניות. הפרק עוסק בעיקר בשאלת ייחודה של היהדות בהשוואה לדתות אחרות.
הפרק הרביעי מנסה לבחון מי היו חבריו לדעה של בובר, הן בנושא תפיסתו הלאומית והן בנושא תפיסתו הפוליטית, ועושה השוואה בין הגותו של א"ד גורדון להגותו של מרטין בובר.
בסיכום של העבודה אני פורש את השקפתי על דעותיו של בובר בתחומים שהעבודה עוסקת בהם.