שיח התקשורת

תקציר העבודה

מטלת מנחה (ממ"ן) 13
שאלה 1 ( 35 נקודות) לפניכם קטע מקוצר וערוך מתוך מאמרו של גדעון עפרת, "הזן החדש של צעירים", שהתפרסם בכתב העת "כיוונים חדשים" בשנת 2009 . קראו את הקטע והשיבו על השאלות שאחריו.
תאתרו אותם בכל מקום. רבים מהם שוכנים בתוך בתינו, יושבים מכורים מול מרקעים וצגים בגדלים משתנים, מכף יד ועד קיר. יצורים חדשים, הומו דיגיטלוס, זן בלתי מוכר. הם יצאו מתוכנו, הגיחו מרחמי נשותינו, אך הם חיה אחרת, זואולוגיה בלתי מסווגת, חייזרים.
לכאורה הם נראים כמונו. אך בינינו לבינם תהום, אשר שום פער דורות לא ישווה לה. הם מדברים אחרת, הם כותבים אחרת, הם חושבים אחרת, מתנהגים אחרת. שפתם דלה להפליא, עתירת שגיאות, לקונית וחסכנית כמידות האֶס-אֶם-אֶס. כתיבתם פרגמטית וקצרה. את מדיום המכתב קברו זה מכבר ומרחב כתיבתם אינו חורג ממרחב הדוא"ל. קריאה? ספרייתם היא תמציות הוויקיפדיה האינטרנטית. מכאן הם דולים עיקר מידעם הכללי. לא, אל תבקשו בשפתם אחר רובדי לשון, רב משמעות, קונוטציות, מטפורות, אָלוזיות לספרות הקלאסית או האחרת.
ראו את לשון ה"אס-אם-אס" שלהם: השפה פה כה מתומצתת, כה מעוקרת, עד כי נשיקה תיוצג בסימן X, שלא לדבר על מילים שהפכו לאות (דוגמת U – משמע 4 ;you – משמע – TMR ;for שפירושו tomorrow וכו'), כגון המקרה בו שיגר בן "אס- אם-אס" לאמו משירותו הצבאי וכתב :
meny tnx (כך!), בגרמו לאמו המבועתת להאמין שפרצה מלחמה עם "הרבה טנקים". במקביל, הוויתור העקרוני על סימני פיסוק, סימני שאלה וכד'. אין להקל ראש בוויתור אחרון זה: מבע נטול פיסוק הוא מבע לשוני שטוח, מכאני, פגום בכל הקשור למבנה דרמטי (משמע, רטורי, רגשי).
עסקינן בשפה שהפכה עניינית נקודתית, אל-אישית ואינסטרומנטלית, ביטוי אפשרי לנכות של דובריה/כותביה.
וכי מדוע יידרשו לשפתנו המורכבת, העשירה והמסורבלת יותר? אין הם זקוקים לה. משהו בהם אומר אי צורך בתקשורת אנושית מהסוג המוּכר לנו. הן הם כלואים בעולמם הווירטואלי, אוזניות ה"אַי פּוֹ ד" והטלפון הסֶלולרי אטמו אותם בבועה. עולמם הרגשי ניזון מסנסציות זוטא מציצניות מסוג ה"יוּ טיובּ". מעורבותם בעולם מזערית: עיתונים? חדשות? מה להם ולהבלי עקרון המציאות. הראיתם אותם רוקדים? איש ואישה לעצמם, בתוך עצמם, מספיקים לעצמם, מכורים למקצב מוזיקת ה"טֶכנו" האל-מילולית, זו היוצקת אדם למכונה חסרת רגש. מה שלא ימנע מהם, כמובן, סקס חפוז בתא השירותים. עולמם הרגשי שונה משלנו: אין הם יודעים חיזור מהו, אין הם מאמינים בהצהרות אהבה. הם תכליתיים ונטולי עכבות: הם פותחים ביחסי מין, ממשיכים ב"צ'ט", ועל פי רוב נמנעים (דוחים, משהים, חומקים) מכל מחויבות של ממש.
( 15 נק') א. מהי האידיאולוגיה של השפה המונחת ביסודו של קטע זה, ואילו אמונות בדבר השפעתו של ערוץ התקשורת הדומיננטי על החשיבה האנושית והאופי האנושי מדריכות אותה? הסבירו ונמקו.
( 20 נק') ב. נסחו תגובה קצרה (עד שתי פסקאות) לדבריו של עפרת, שבה אתם מציגים תפיסה אידיאולוגית אחרת על השפה והטכנולוגיה.
תנו דוגמאות בתגובתכם כיצד ניתן לעשות שימוש בסגנון הכתיבה המאפיין טכנולוגיות תקשורת חדשות וערוצי תקשורת חדשים כדי לבטא את אותם רגשות ורגישויות הנעדרות מסגנון זה לטענתו של עפרת.
שאלה 2 ( 20 נקודות) להלן חילופי דברים בין אישה באוטובוס לבין הנהג. קראו את הדיאלוג והשיבו על השאלות שאחריו.
אישה באוטובוס מושכת לנהג במרפק ושואלת: "סליחה, זה רחוב הרצל?" הנהג: לא, זה המרפק שלי.
( 5 נק') א. מהי פעולה לוקוציונית ומהי פעולה אילוקוציונית, על פי התיאוריה של אוסטין?
( 5 נק') ב. על פי החלוקה של סירל, איזה סוג של פעולה אילוקוציוניות ביצעה האישה בדבריה? איזה סוג של פעולה אילוקוציונית ביצע הנהג בדבריו?
( 5 נק') ג. הסבירו מה הופך את הסיטואציה למצחיקה באמצעות שימוש במושגי הפעולה הלוקוציונית והאילוקוציונית של אוסטין וסירל.
( 5 נק') ד. הסבירו מה הופך את הסיטואציה למצחיקה באמצעות שימוש במושג "עקרון שיתוף הפעולה" של גרייס ובכללי השיחה שלו שאלה 3 ( 20 נקודות) לפניכם חמישה מבעים. ביחס לכל מבע, הסבירו מהי הפונקציה הדומיננטית שאותה ממלא המבע, על פי המודל של רומן יאקובסון. נמקו את תשובותיכם.
א. אאוץ'! דרכת לי על הרגל! ב. המילה "פאטית" פירושה "משהו שמתייחס לתהליך התקשורת עצמו".
ג. מדד המחירים לצרכן עלה החודש באחוז וחצי.
ד. נ נח נחמ נחמן מאומן.
ה. אנא מסרו לי את התרגיל בסוף השיעור.
שאלה 4 (
5 נקודות) לפניכם חמישה קטעי שיחה. ביחס לכל קטע, ציינו איזה מכללי השיחה של גרייס הופר לכאורה.
האם לדעתכם יצליחו הדוברים להבין זה את זה למרות ההפרות? נמקו את תשובתכם ביחס לכל אחד מהקטעים.
א. יוסי: למה איחרת?
עינת: יורד גשם מטורף בחוץ.
ב. מיכל: איך היה היום במשרד?
יובל: אני כל כך שונא תפוחי אדמה! ג. ילד: אני הולך לשחק במחשב.
אבא: מה קורה עם שיעורי הבית בחשבון?
ד. ואליד: כל העובדים מצפים לנאום שלך, המשכורות והעתיד שלנו תלויים בזה.
אסמא: תודה, זה בדיוק מה שהייתי צריכה לשמוע כדי לא להיות בלחץ.
ה. רמי: איך מזג האוויר בחוץ?
מנשה: מנשבות רוחות דרום-מזרחיות עד דרומיות שמביאות לאזורנו אובך רב ממדבר סהרה. עננות גבוהה ובינונית מכסה את מישור החוף, ובין שקע שרבי למשנהו משתלט על האזור אפיק מים וייתכן שגם רכס ברומטרי.
ממ"ן 13: 10758- שיח התקשורת                                                       שאלה
1 סעיף א:
גדעון עפרת במאמרו "הזן החדש של הצעירים" מתייחס אל הצעירים בצורה אתנוצנטרית, כלומר הוא שופט את תרבות הצעירים בהשוואה לתרבות שלו שנתפסת בעיניו כטובה יותר:"לכאורה הם נראים כמונו.אך בינינו לבנם תהום,אשר שום פער דורות לא ישווה לה". עפרת משתמש בדיבור בגוף שלישי רבים פעמים רבות במאמרו (הם,שלהם) על מנת להדגיש את השוני והפער בין צעירי הדור החדש לבין שאר האנשים.עפרת מכנה אותם 'יצורים מזן חדש' באופן שיפוטי ומתייחס אליהם בצורה מתנשאת כאשר טוען שהם 'יושבים מכורים מול מרקעים וצגים בגדלים משתנים…' מבלי לנסות להבין את עולמם ולשמוע את דעתם.
עפרת מתייחס להשפעת ערוצי התקשורת והמדיה החדשים:האיי פד,הטלפון הסלולארי,האינטרנט על עולמם,שפתם והתנהגותם של הצעירים וטוען כי הצעירים כלואים בתוך עולם ווירטואלי ,אשר מנותק מהסביבה החיצונית ומפחית את התקשורת הבינאישית.לאורך כל המאמר הוא מדגיש כי כיום הדור הצעיר לעומת הדורות הקודמים מתקשר בצורה שונה,משתמש בכלי תקשורת שונים מה שלטענתו יוצר פער עמוק בין הדור המבוגר לביניהם בשפה, בהתנהגות, בידע ובתפיסות העולם. לטענתו, תקשורת בערוצים דיגיטליים מכתיבה שפה רדודה שגורמת לעולם רגשי ומחשבתי רדוד וזהו הקשר הסיבתי שיוצרת האידיאולוגיה שלו. לעפרת אידיאולוגיה ותפיסה מסוימת לגבי שפה ואוריינות כתיבה ודיבור (כלומר איך מדברים נכון ,איך כותבים בצורה רהוטה) ששונה מזו של הצעירים ולכן הוא מבקר אותם וטוען כי השימוש שלהם בשפה דלה,עתירת שגיאות,לקונית,פרגמטית וקצרה אשר נתפסת בעיניו כעילגות וכחסרת אוריינות.הוא מציג כדוגמא את "שפת האס אמ אס" המתומצתת,המעוקרת,חסרת תחביר לשוני שבה סימנים וציורים הפכו לייצג מילים ולתאר רגשות כתירוץ והסבר לעצלנות ונכות הכותבים-
שאלה 1 סעיף ב:
המדיה החדשים בכלל והאינטרנט בפרט הפכו לחלק אינטגראלי ובלתי נפרד מחיי היומיום של הצעירים ובשונה מאמצעי תקשורת אחרים נוטים להיות פחות מקובעים,המאפשרים למשתמשים לנוע בחופשיות בין אתרים שונים,לבצע שינוי זהות ולהיות משוחררים מסטריאוטיפים ודעות קדומות. דוגמא מובהקת לכך היא הצ'ט המקוון המאפשר למשתמשיו לבחור זהות באופן חופשי ולהשתמש במניפולציות בכתיב כדי לייצג אינטונציה ולהעביר לאחרים רמזים פארא לשוניים. הצעירים מצאו חלופה זולה,זמינה ונוחה בשיחות בצ'ט המקוון אשר גורמת למשתמש להיות ישיר…