"הסוחר מוונציה" של שייקספיר מוגדר כאחד ממחזות הבעיה שלו. הבעיה מתחילה עם ניסיון להגדרת המחזה כקומדיה או טרגדיה, אך מאחר שבמרכזו של המחזה עומד שילוק היהודי, הרי שיש נדבך נוסף לבעייתיות של המחזה, שכן נושא האנטישמיות זכה במאה העשרים להתייחסות רבה, עקב מלחמת העולם השנייה והקמת מדינת ישראל. אי לכך, הנושאים בהם דן המחזאי בן המאה ה16 מקבלים קונוטציה חדשה על רקע מאורעות המאה העשרים.
שילוק היהודי מהווה דמות משמעותית, על אף נוכחותו הצנועה במחזה. הוא מופיע בסוף המערכה הראשונה, ונעלם עוד בטרם מתחילה המערכה החמישית, וסך הכל זוכה להיות על הבמה במשך חמש תמונות מתוך שמונה עשרה התמונות של המחזה. אך למרות זאת, שילוק הוא אחת הדמויות במסקרנות ביותר במחזה. הוא מניע את עלילת המחזה על רבדיה השונים, דמותו נעה בין אכזריות לפתטיות ובין רדיפת צדק לרשעות, והוא ללא ספק מצליח במאבקו לערער סדר של עיר שלימה.
בעבודה זו אנסה לבחון כיצד הוצג שילוק בשלוש יצירות המבוססות על המחזה – שתי הצגות וסרט, כאשר האלמנט המרכזי אליו אתייחס הוא הניסיון להבין את הקשר בין האופן בו מוצג שילוק להקשר בו מוצג המחזה, על פי מיקום גיאוגרפיחברתי, תקופה, הקשר פוליטי, וסוג המדיום בו מועלה המחזה.
בכוונתי לבחון את ההבדלים בין ה"שילוקים" השונים, כדי להבין את רוחב הספקטרום של דמות שילוק כפי שמציג אותה המחזה.