10206 – צמיחת המדינות החדשות באפריקה
2015 א

ממ"ן 11

שאלה 1.
לבריטניה ולצרפת היו מטרות משותפות אך דרכים שונות בשלטונן הקולוניאלי. שתיהן שאפו לסיפוק האינטרסים הכלכליים שלהן יחד עם פיתוח וקידום של הילידים את בטוחה שזו היתה מטרתם? יש שטוענים שזו היתה כסות מוסרית בלבד. מה דעתך?, אולם האידיאולוגיות של שתי המעצמות היו שונות באופן התפיסה שלהן את עצמן אל מול האוכלוסייה הקיימת ובמטרת החינוך והפיתוח אותה הן שמו לנגד עיניהן.

הבריטים גיבשו אידיאולוגיה אשר כונתה "מנדט כפול". המנדט הכפול מביא לידי ביטוי את שני האינטרסים בשמם שלטו הבריטים באפריקה: האחד אינטרס כלכלי של בריטניה עצמה, והשני קידום הילידים האפריקאים. כלשונו של פרדריק לוגרד, הוגה רעיון המנדט הכפול: "אירופה נמצאת באפריקה לטובתם המשותפת של המעמדות המתועשים שלה ושל העמים הילידים בדרכם לקידמה". בבסיס דבריו של לוגרד עומדת ההנחה כי האדם הלבן עליון מן האדם השחור, וככזה יש לו מחויבות מוסרית לקדם את האדם השחור עליו הוא שולט.
הצרפתים, ככלל המדינות האירופיות אשר שלטו באפריקה, ראו עצמם ממלאים את שני התפקידים אותם גם הבריטים שמו לנגד עיניהם: האחד מילוי הצורך הכלכלי של צרפת והשני שליחות מוסרית של קידום האדם השחור הנחות. אולם בנוסף לכך ובשונה מבריטניה, הצרפתים האמינו בעליונותם התרבותית על שאר התרבויות ושמו להם למטרה "לתרבת" את הילידים האפריקנים כך שיהיו בעלי תרבות צרפתית כהלכה.
בתחילה סיפחו הצרפתים את אזרחי המושבות בשליטתן למדינת צרפת כאזרחים שווי זכויות (בדקאר,סנט לואיס, רופיסק ונגורה), אך לאור הביקורת שנמתחה עליהם מצד האזרחים בצרפת ולאור החשיבה על ההשלכות לעתיד של דאגה למספר כה רב של אזרחים והעלות הגדולה שתגרום לכך שהמפעל הקולו' לא רק שלא יהיה רווחי אלא שאפילו יפסיד כסף, שינתה צרפת את מדיניותה למדיניות ה"התקשרות". במסגרת מדיניות זו המשיכה צרפת לדגול בחינוך הילידים לאור התרבות הצרפתית, אך ללא הענקת אזרחות.
(…)
גם הבריטים, בדומה לצרפתים, הקימו מערכת חינוך ענפה במטרה לפתח את הילידים האפריקנים ולהקנות להם את ערכי תרבות האדם הלבן. בתי הספר כולם חינכו לנצרות, אולם בניגוד לצרפתים, בכל מקום לימדו בשפה המובנת על בני המקום. הועדה האחראית על חינוך הילידים קבע כי "החינוך חייב להתאים למנטליות, לכישורים ולמסורות של העמים השונים. עליו לשמר עד כמה שניתן את כל אותם המרכיבים הבריאים וההגיוניים במערכת חייהם החברתיים, ובמידת הצורך עליו להתאים מרכיבים אלה לתנאים משתנים ולרעיונות מתקדמים". בנוסף, החינוך היה ברמה יחסית בסיסית ולכן הרבה מן הילידים זכו לחינוך זה. הבריטים עודדו השכלה גבוהה ואף הקימו בתי ספר תיכוניים ואוניברסיטה. בהשוואה לצרפת, מערכת החינוך שהקימה בריטניה הייתה פחות איכותית אולם הניבה יותר אפריקניים יודעי קרוא וכתוב ברמה בסיסית (ממוצע של 19% במושבות הבריטיות לעומת 5% בלבד במושבות הצרפתיות).
46/10

שאלה 2.
במהלך המאה העשרים חולל הקולוניאליזם האירופי שינויים רבים באפריקה בתחומים שונים, רובם מתוך אינטרסים עצמיים שונים ביניהם כלכליים, חברתיים וניהוליים וחלקם מתוך אמונה מוסרית-דתית בדבר השליחות המוטלת עליהם 'לתרבת' את הילדים האפריקניים.
בתחום הכלכלי (…) התחום הכלכלי הוביל גם לשינויים בתחום החברתי, שכן החלוקה המבנית של הכלכלה יצרה מעמדות חדשים שלא היו קיימים והפרידה בין אזורים מודרניים יותר שפעלו בשיטת כלכלת השוק, לבין אזורים מודרניים פחות שפעלו בשיטת כלכלת הקיום. דבר זה העמיק את השסעים החברתיים שנוצרו באפריקה ממילא עם כניסתן של המעצמות והגביר את הפער בין המעמדות.(…) ככלל, תהליכי השינוי והמודרניזציה באפריקה בכל התחומים יצרו פערים גדולים בין השכבות שקיבלו את הטבות השלטון ושהושקעו בהם משאבים רבים, לבין חברות שנשארו עם השיטות והמבנים האפריקניים המסורתיים. הרבה מהשינויים יצרו תלות באירופים – מבחינה כלכלית בעיקר אך גם פוליטית וחברתית, וחברות רבות נותרו נחשלות ונדכאות או לחליפין עם ערכים מסורתיים שאינם תואמים את אורח החיים המודרני שהונהג בחלק ניכר מהמקומות. ישנה מחלוקת בין האסכולות השונות לגבי מידת ההשפעה של הקולוניאליזם – האם הוא הותיר חותם בל יימחה ביבשת, או שמא הוא היה רק תקופה ככל התקופות ובעצם יבשת אפריקה ממשיכה כעת את התקופה הקדם- קולוניאלית. כך או כך, השינויים שחולל הקולוניאליזם באפריקה היו רבים ומגוונים כפי שהראינו לעיל.
תשובה מלאה. יסודית ומקיפה.
50/50

שאלת בונוס
בין תחילת המאה ה- 19 לבין סופה חלו שינויים ביחסים שבין האפריקנים לאירופים. ברבע הראשון של המאה ה-19 עוד היה הסחר בעבדים חוקי. רוב האינטראקציה בין אירופה לאפריקה התבססה על סחר זה ובמהלכו היו שני הצדדים שווים – סוחרי העבדים האפריקנים מצד אחד וצורכי העבדים האירופים מהצד השני. יחסי המסחר השווים החלו להתערער כאשר אירופה החלה לראות עצמה בעלת עליונות מוחלטת על אפריקה. יחסי המסחר לא היו עוד יחסים בין שווים והפכו ליחסי אדון-עבד. בשנת 1833 (1807) התקבל בבריטניה החוק למניעת הסחר בעבדים. (…) היחסים ההדדיים שהתחילו דועכים כבר בתחילת המאה נעלמו כלא היו, ונותרה מערכת בה האירופים הם המיעוט ה'עליון' השולט על האפריקנים, הרוב ה'נחות'.
תשובה יסודית ומעניינת.
10/10