התמודדותן של נשים עובדות בסוגיית בית משפחה

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , , , , ,
שנת הגשה 2012
מספר מילים 13690
מספר מקורות 30

תקציר העבודה

תואר שני התמודדותן של נשים עובדות בסוגיית בית משפחה תוכן עניינים
תקציר –…3
הקדמה –..4
סקירה מחקרית 7
ממצאים –12
דיון .28
ביבליוגרפיה -30                   נספחים —
35
תקציר במחקר זה נבחנה החוויה הסובייקטיבית של נשים המשלבות אמהות ועבודה. השילוב בין המשפחה לעבודה הוא אתגר הניצב בפני גברים ונשים ברחבי העולם, ובשל גורמים פסיכולוגיים, חברתיים, תרבותיים וארגוניים, זהו אתגר מורכב יותר לנשים. עולם העבודה המודרני מציב בפני עובדיו דרישות למחויבות מוחלטת לעבודה, שנמדדת במידה רבה על ידי שעות עבודה ארוכות. דבר זה מקשה במיוחד על אמהות, שמרביתן נושאות גם בעיקר הנטל של ״המשמרת השנייה״ בבית. מרבית המחקרים העוסקים בשילוב בין המשפחה לעבודה מתארים קונפליקט-תפקידי ומשתנים שונים הקשורים אליו, אך אינם עוסקים במשמעות של כל אחד מהתפקידים בזהות ובחוויה האישית של נשים. המחקר הנוכחי מגשר על פער זה. באמצעות שיטת מחקר איכותנית הוא מציג את האופן בו האמהות, והיציאה לעבודה  והשילוב ביניהן נחווים אצל נשות עובדות  ישראליות, ששני התפקידים הללו הם בעלי חשיבות בחייהן.
במסגרת המחקר נערכו ראיונות-עומק חצי-מיבנים, אך ניתנה גם האפשרות לשיח חופשי בנושא. המרואיינות היו 8 אמהות נשואות עובדות,  בנות 46-26, כולן בעלות  ילד ומעלה.
כפי שעלה מהמחקר, דרישות העבודה אינן 'תפורות' להתאים לדרישות הביתיות המהוות "משמרת שניה" (בנוסף למשמרת הראשונה במקום העבודה). יתר על כן, הנשים, יותר מהגברים, נאלצו להתמודד עם הדרישות הכפולות בשל אחריותן על הטיפול בילדים וניהול משק הבית.
עבודות הבית והטיפול במשפחה אינם נחשבים כ"עבודה", לא רק בעיני קבוצת המרואיינות, אלא גם בעיני החברה הישראלית כולה, והעבודה, עבורן, אינה משמשת רק כאמצעי פרנסה. המחויבות והציפיות סביב התפקיד המשפחתי משפיעים על תפקודן בעבודה וההזדמנויות הקיימות במקום העבודה מעצבות, בתורן, את צורת מילוי תפקידן המשפחתי.
ריבוי תפקידי האשה אינו אינו עניין חדש, רק תזמונם השתנה. בעבר, אשה עברה מתפקיד מרכזי אחד לבא אחריו – כל עוד לא נישאה וילדה ילדים, מרכז חייה היה עבודתה, לאחר שהחלה ללדת הועבר המשקל לניהול המשפחה; כיום, התפקידים חופפים.  החופש לבחור מתוך תפקידים חברתיים מעבר לתפקידי הרעיה, האם ועקרת-הבית, במדינות מפותחות, הוא תופעה חדשה יחסית.
השפעתה והשלכותיה על חלוקת התפקידים בין המינים עדיין לא מוצתה. משום כך, ההתמודדות עם שילוב התחומים מבלי לוותר על אחד מהם יצר שני דפוסי התמודדות עיקריים: ייצור סדר עדיפויות וחלוקת המטלות המשפחתיות בין בני המשפחה. למרות הניסיון האינסופי למלא את הדרישות, הסותרות לעתים, הן מהבית והמשפחה והן מהעבודה, ברור לנשים כי אין ביכולתן למלא את כל המטלות היומיות שלהן, וכך נוצר אצלן הצורך לדרג את המטלות על פי סדר חשיבותן או דחיפותן.
השתנות המבנה המשפחתי והדפוס המסורתי של גבר מפרנס ואשה עקרת-בית מפנה את מקומו לתפקידים וליחסים חדשים. מתוך הדפוסים החדשים בולט הדפוס של משפחה בה שני בני הזוג מפרנסים ואף על פי כן, לעתים רחוקות חולקים בצורה שוויונית את עול עבודות הבית והטיפול בילדים. האידיאליזציה של האמהות, דורשת מהנשים להעמיד את משפחתן בראש הווייתן, גם אם הן עובדות במשרות מלאות או עוסקות בקריירה עצמאית. כאשר הן מפתחות קריירה מחוץ לביתן, במקביל לבן זוגן. רוב  הנשים במחקר זה ציינו את הלחץ להעניק למשפחה את מה שנדרש מאם אידיאלית. לחץ זה, מעצים את מידת העומס והקונפליקט שחוו הנשים .
במחקר זה נפגוש את החויה האישית של כל מרואיינת בהתמודדותה עם קונפליקט זה על קשייו  ובהתיחסותה למצב זה, בו היא נתונה, כבעלת משפחה ואישה עובדת.