תוכן העניינים                                                                                                                               עמוד
1 . מבוא                                                                                                 1

2 . בעיית הנציג:  "The Agency Problem"                                             3

3 .סקירת  עבודתם של החוקרים מייקל ג'נסן וקווין מורפי                              7

4 . אמידה עדכנית של רגישות שכר המנכ"ל לביצועי החברה – ארה"ב           15
5. בעיית הנציג מנקודת מבט מקומית                                                        24

6 . אמידת רגישות שכר המנכ"ל לביצועי החברה – ישראל                            26                                      7.סיכום                                                                                                  30
8 . ביבליוגרפיה                                                                                            32

1 . מבוא
1.1 סקירת העבודה מטרת עבודה זו לבחון את הקשר בין משכורתם של מנהלים בכירים לביצועי החברה אותה הם מנהלים. מקור חשיבותו של קשר זה הוא חלקו בפתרון השגור המוצע לבעיית הנציג הנוצרת בכל מקום בו ניהול ענייניו של אדם מופקד בידי אחר. ככל שהתרחבה ההפרדה בין בעלות החברה לניהולה בפועל, כחלק מהתפתחותם האבולוציונית של חברות ציבוריות ותאגידים, כך הפכה בעיית הנציג בהקשר זה ליותר משמעותית.
העבודה פותחת בהסברת בעיית הנציג הן באופן כללי והן באופן פרטני בהקשר של חברות ציבוריות, תוך סקירת כמה מהעבודות פורצות הדרך בתחום. בהמשך העבודה בחרתי לתאר בפירוט את מחקרם וממצאיהם של שני חוקרים מהמובילים בתחום- מייקל ג'נסן וקווין מורפי – אשר כמתו לראשונה את רגישות השכר של מנכ"לים בארה"ב לביצועי החברה (כפי שהם נמדדים ע"י השינוי בעושרם של בעלי המניות) ומצאו כי הקשר, בעודו חיובי ומובהק, הוא חלש מאוד וכמעט זניח. לאור ממצאיהם ובהתחשב בזמן שעבר מאז מחקרם החלטתי (תוך יראת כבוד כמובן) לשחזר את מחקרם על מנת לקבל תמונת מצב עדכנית יותר. מצאתי ענין מיוחד להמשיך ולערוך מחקר דומה בקרב חברות ישראליות על מנת לבדוק את השערתי הראשונית (והלא מבוססת) כי רגישות שכר המנכ"לים לביצועי החברה גבוהה יותר בארה"ב מאשר בישראל.
1.2 ממצאים עיקריים בשורה התחתונה דבר אחד ברור – רגישות השכר של מנכ"לים בארה"ב לשינויים בעושרם של בעלי המניות היא נמוכה במקרה הטוב. אין הבדלים משמעותיים בין תוצאות מחקרם של ג'נסן ומורפי למחקרי שלי – שכרו של מנכ"ל אמריקאי ממוצע בעל שיעור בעלות מניות חציוני ישתנה במספר דולרים בלבד לכל 1000$ שינוי בעושרם של בעלי המניות. אם נתעלם מגורם בעלות המניות הרי שהשינוי בשכר מסתכם בכ-0.3$ בלבד לכל 1000$ שינוי בעושרם של בעלי המניות.
באופן מפתיע, העומד בסתירה להשערתי הראשונית, רגישות השכר של מנכ"לים בישראל לשינויים בעושרם של בעלי המניות גבוהה מזו של עמיתיהם האמריקאים – השינוי בשכר המנכ"ל הישראלי (ללא מרכיב בעלות מניות) מסתכם בכ-1.094$ לכל 1000$ שינוי בעושרם של בעלי המניות. בהתאם לפתרון המוצע לבעיית הנציג, הקורא לייצר תמריצים חזקים דיו אשר יבטיחו כי בראש החברה יעמוד מנכ"ל מוכשר הפועל לרווחת בעלי המניות, ציפיתי לרגישות שכר/ביצועים גבוהה יותר באופן משמעותי. נראה כי גם תמורות העשור האחרון ושערוריות חברות הענק שנבעו מפעילות מנהלים בכירים בניגוד לטובת בעלי המניות לא גרמו לשינוי משמעותי במדיניות התגמול הבעייתית של החברות בארה"ב. לפגיעה ביצרניות החברות ובריחת המוחות מחתך ההנהלה הבכירה של חברות ציבוריות כתוצאה ממדיניות תגמול לקויה, השלכות מרחיקות לכת. ראוי כי תהליכים אילו יזכו לקבל מעט מתשומת הלב שמשקיע הציבור בבקורת על גובה משכורתם של מנהלים בכירים.