"ניהול המידע בארגון" – ITC eChoupal תהליך היצור והמכירה: החקלאים גידלו פולי סויה בשיטות מסורתיות ללא טכנולוגיה מתקדמת. לאחר הקציר היבול הועבר לשוק המקומי (mandi) במרחק של 30-50 ק"מ ע"י טרקטורים ועגלות שוורים, שם נמכר במכירה פומבית. המכירה החלה כשנציג ממשלתי העריך את התפוקה וקבע סכום התחלתי למכרז. מכאן, קונים, מורשי ממשלה (CA), הכריזו על הצעותיהם, עד שהמחיר התקבל  והיבול נמכר. ל- ITC היה  חוזה עם CA בכל mandi ע"מ שיתחרה במכרז בשביל החברה. כל CA ידע את המחיר ש- ITC ישלמו עבור היבול (מחיר השוק).
ה-CA קנה את היבול מהחקלאי במחיר נמוך יותר ומכר במחיר השוק ל- ITC, והרוויח מההפרש. אחרי שה- CA זכה במכרז, החקלאי הביא את סחורתו לחנות ה- CA ב- mandi, היא נשקלה (במאזניים ידניים לא אמינים) והחקלאי קיבל תשלום. לפי לחוק, התשלום היה אמור להתבצע בעת המכירה, אבל ב- mandi's קטנים התשלום התבצע לעיתים קרובות רק לאחר מספר ימים. לאחר שה- CA קיבל את  היבול, הוא העביר אותו למתקן עיבוד של ITC. כלומר, שרשרת האספקה המסורתית של פולי סויה היתה: חקלאי –>   mandi (CA – קניה במחיר שמועבר פה לאוזן) –>  ITC וקונים אחרים (קניה במחיר פיקוח) >  מפעלי עיבוד .
תהליך זרימת המידע: העיירה Dahod מרוחקת כ-
5 ק"מ ממרכז המדינה. התקשורת העיקרית בין החקלאים –
**העבודה ללא מקורות