מוטיבציה לשירות בצה"ל
מוסד לימוד | אוניברסיטת בן-גוריון |
מקצוע | חינוך |
מילות מפתח | דתיים, חילוניים, מוטיבציה, צה"ל, שירות |
שנת הגשה | 2000 |
מספר מילים | 3525 |
מספר מקורות | 20 |
תקציר העבודה
מבוא
מאז קום המדינה תורמים בני הנוער בישראל תרומה נכבדת להגנת המדינה ונושאים בעול השירות הקרבי (כץ, 1997). דוד בן גוריון תיאר את דימוי איש הצבא בישראל "החייל שלנו צריך להיות קודם כל אזרח מדינתנו במובן הנעלה של מילה זו. אזרח המושרש במולדת ובעבר האומה, בתרבותה ובלשונה, ובמאמצי יצירתה ובחזון עתידה, מן ההכרח שהצבא יושרש על האחווה הלוחמת, הצבא הוא המסגרת היחידה, שבה נעלמות כל המחיצות הדתיות, מפלגתיות, מעמדיות והאחרות, כל חייל שווה לחברו במעמדו, בזכויותיו, בשיכונו במדיו. אחווה זו, אסור שתהיה פורמלית וחיצונית בלבד, אלא יש למלא אותה תוכן חיובי, תרבותי של התעלות חברתית ותרבותית" (אזנשטדט ועמיתיו, 1972). גורמים רבים משפיעים על החלטתו של המתבגר לגבי השרות הצבאי כגון: גורמים אישיים, המשפחה, החברה, מצב ביטחוני, פוליטי ועוד. גורמים אלה משפיעים על המוטיבציה של המתבגר לגבי אופי שירותי הצבאי (כץ, 1997). עבודה זו תעסוק במוטיבציה של בני נוער חילוניים ודתיים לשרת ביחידות קרביות בצה"ל ותתמקד בעיקר על השפעת בית הספר התיכון וצה"ל כגורם משפיע על רצונם להתגייס ליחידות קרביות. מטרת המחקר: בדיקת פער במוטיבציה לשירות קרבי בקרב דתיים וחילוניים. שאלות המחקר:
1 . מה השפעתם של סוכני החיברות בית הספר ונציגי צה"ל על המתבגר לשירות הקרבי?
2. מה הם המניעים השונים שיכולים לגרום למוטיבציה לשרת ביחידות קרביות?