תקציר
במחקר הנוכחי ביקשנו לבחון את הקשר בין סימפטומים של הפרעת קשב ופעלתנות יתר בקרב מורים לבין אתגרים בהוראה בבית הספר. ביקשנו להבין האם מורים בעלי סימפטומים של הפרעת קשב ופעלתנות יתר מתמודדים עם אתגרים מיוחדים בהוראה, באיזו מידה הם מסגלים לעצמם אסטרטגיות ודרכי פעולה ייחודיות ובאיזו מידה הם חווים שחיקה או תחושת מסוגלות בעבודתם. במחקר השתתפו 73 מורים מהחינוך הרגיל והמיוחד. על פי תוצאות המחקר מורים בעלי תסמינים של הפרעת קשב ופעלתנות יתר חווים רמות שחיקה גבוהות יותר בעבודתם. בנוסף קיים קשר שלילי בין רמות ההפרעה לבין תחושת המסוגלות העצמית. לא נמצא הבדל בין מידת הפנייה לסיוע חיצוני או פנימי בין מורים בעלי תסמיני של הפרעת קשב לבין כאלה שאינם בעלי הפרעה זו.
מבוא
הפרעת קשב ופעלתנות יתר (ADHD – Attention deficit Hyperactivity Disorder) הינה הפרעה נוירו-התפתחותית אשר באה לידי ביטוי בהנמכה בתפקודי הקשב ו/או בהתנהגות היפראקטיבית ואימפולסיבית (Polanczyk et al., 2014). ההפרעה מוגדרת כלקות התפתחותית שנמשכת מילדות לאורך החיים. נמצא כי לפחות 2%-5% מאוכלוסיית המבוגרים מאובחנים עם הפרעה זו. הפרעת זו כוללת לעיתים קרובות תחלואה נלוות כגון: חרדות, הפרעות מצב רוח, פגיעה בקוגניציה וקושי ביצירת אינטראקציות חברתיות חיוביות. בעבר נמצא כי 27% מהמבוגרים המאובחנים עם הפרעת קשב סבלו גם מדיכאון מז'ורי (Instames et al., 2018).