מטרת עבודה זו היא לבחון מהי ההשפעה של שימוש בהליך DRA (differential reinforcement of alternative behavior) על התנהגות היעד, דיבור ללא רשות בקרב תלמיד בעל הפרעות התנהגות. כאשר המשתנה הבלתי תלוי הוא חיזוק מבחין להתנהגות אלטרנטיבית והמשתנה התלוי הוא דיבור ללא רשות.
ההתערבות נערכה בבית ספר 'גליל' שבנהריה אשר תלמידיו מאופיינים כבעלי הפרעות התנהגות קשות, ליקויי למידה, הפרעות קשב וריכוז, קשיי תקשורת ומיומנויות חברתיות וקשיים רגשיים. העבודה נערכה בכיתה הבוגרת בבית הספר, הכיתה מונה שמונה תלמידים, מתוכם שלוש בנות והשאר בנים. התלמידים בגילאי 10-12, כיתות ד'-ו'.
המחקר נערך על תלמיד כיתה ו', בן 12 ובדק את התנהגות היעד – התפרצות לדברי המורה אשר תבוא לידי ביטוי באחד מארבעת האופנים הבאים:
א. דיבור ללא רשות בנושא השיעור.
ב. מענה לשאלות המורה ללא הצבעה וקבלת רשות.
ג. התפרצות לדברי חברים לכיתה.
ד. הצבעה ומענה תוך כדי ההצבעה טרם קבלת רשות דיבור.