תוכן העניינים
מבוא 3
פרק א: התפתחות מערכת החיסכון הפנסיוני 5
מערך הפנסיה בישראל טרם הנהגתה של פנסיית חובה 8
פרק ב: פנסיית חובה בישראל 11
הסיבות וההצדקות לפנסיית חובה בישראל 12
פרק ג: פרישה 14
הזדקנות האוכלוסייה וגיל הפרישה 16
האינטרסים לשינוי גיל הפרישה 20
פרק ד: רווחה, איכות חיים ורמת חיים 24
פרק ה: השפעת העלאת גיל הפרישה על איכות החיים ורמת החיים של הפורשים 25
דיון, סיכום ומסקנות 26
ביבליוגרפיה 32

מבוא
הזקנה הינה שלב התפתחותי נורמטיבי במעגל חיי הפרט. זו התקופה המאוחרת והאחרונה בחייו של כל אורגניזם. אורך החיים של בני אדם בתקופתנו נמצא בעלייה מתמדת כך שאחוז הזקנים באוכלוסייה גדול מאוד, וישראל נמצאת במקום מכובד למדי מבחינת תוחלת החיים. כאשר תוחלת החיים בחברה המודרנית במגמת עלייה, קיימת בחיי האדם גם תקופה שלאחר הפרישה מן העבודה, תקופה הנמשכת עשרות שנים. ישנה חשיבות רבה להבחין בין תהליך הזדקנות טבעי לבין תהליכי התפתחות מחלות מאחר ודין ההזדקנות אינו כדין הסניליות (תשישות גופנית ורוחנית); ההזדקנות הינה אחד משלבי החיים ובדומה לכל שלב אחר כוללת בתוכה את הקסם הייחודי לה לצד קשיים רווחים. הקשיש אף יכול ליהנות בשלב זה יותר משלבי חייו שחלפו.
פרישה מעבודה נחשבת לאחד האירועים המרכזיים בחיינו, המסמלת נקודת מפנה ומעבר לתקופה חדשה אשר מצריכה אורח חיים שונה מתקופות קודמות. למעבר יש השפעה על מכלול החיים של הפורש ומשפחתו והכנה טובה לקראת הפרישה, תתרום להסתגלות חיובית ותמתן את המשבר שעלול להתלוות לשינוי לאחר הפרישה (רגב, 2010).
במאה ה-20 היינו עדים להתפתחות אשר זכתה לכינוי "תופעת הזדקנות האוכלוסייה". התפתחות הנוגעת להבטחת זכויותיהם של אזרחים וותיקים, תופעת הזדקנות האוכלוסייה חייבה לעצב מחדש את מערכת הביטחון הסוציאלי בכל הנוגע לזכויות האזרחים הוותיקים. ואף העמידה את נושא גיל הפרישה במוקד הדיון הציבורי. גיל הפרישה משמש מפתח גם להסדר הפרישה ממעגל העבודה וגם לציון מועד הזכאות לקצבת הזקנה או לפנסיה. כמו כן, קיימת חשיבות רבה להחלת צו ההרחבה הפנסיוני בשנת 2008 אשר קבע חובת הפרשות לפנסיה לכלל השכירים במשק.
פנסיה היא קצבה אשר מקבלים אותה כאשר האזרח מגיע לגיל הפרישה. במצב האידיאלי כל פרט בעודו עובד ומקבל שכר היה חוסך סכום מסוים לעת זקנה וכאשר מגיע לגיל הפרישה – היה משתמש בכסף שחסך עד כה. אך לא כך המצב, מכיוון שבשגרת היום-יום רובנו נוטים להתרכז בבעיות הקיומיות ופחות חושבים על העתיד הרחוק. יחד עם זאת, גם כאשר מגיעים לגיל הפרישה ובידנו החיסכון שצברנו למשך שנות העבודה הרבות, אין אנו יודעים כמה זמן נחיה ובאיזה קצב כדאי לצרוך את החיסכון. כלומר, יכול להיווצר מצב שנצרוך את כל כספי החיסכון ולא יישאר כלום להמשך החיים. מכאן נוצר הצורך להקים ארגונים שיעזרו לכלל הציבור במדינה לממן את תקופת החיים בה איננו נוכל להתפרנס. לשם כך נוצר השוק הפנסיוני שמטרתו לדאוג לכל אזרח ואזרח במדינה בתקופת החיים שלאחר גיל הפרישה.
בבסיסו, חיסכון פנסיוני מהווה אחת מכמה צורות חיסכון המאפשרות לפרטים לבנות חיסכון לטווח ארוך. בכך הפרטים יכולים להסיט הכנסות מההווה לעתיד וליהנות מהן בתקופת הפרישה כאשר לא יקבלו עוד משכורת ממקום העבודה. כלי חיסכון נוספים כוללים את קופות הגמל, ביטוחי המנהלים, השקעות לטווח ארוך או לחלופין השקעות ראליות (כדוגמת דירות) וכולי.
אחת הדוגמאות לכך כי הרשויות במדינות מסוימות אינן סומכות על שיקול הדעת של זקנים בתחום ההחלטות הפיננסיות היא המודל הצ'יליאני לחיסכון פנסיוני, המיועד למנוע מזקנים להשקיע באפיקים מסוכנים. המודל הצ'יליאני הושק בצ'ילה בתחילת שנות ה-‭,2000‬ במטרה להתאים את רמת הסיכון לגיל החוסך. המודל היה המשך לרפורמה הפנסיונית בצ'ילה שהחלה בשנת 1981 שעיקרה הפניית החיסכון לטווח ארוך אל גופים פרטיים , המתחרים ביניהם , המפוקחים ע"י הממשלה והמנהלים את החיסכון הפנסיוני עבור החוסך.‬‬‬‬‬‬‬
עבודה זאת עוסקת בנושא השפעת גיל הפרישה על רמת החיים של הגיל השלישי. לפיכך, שאלת המחקר היא "כיצד השפיעה העלאת גיל הפרישה על רמת החיים של הגיל השלישי?"
השערת המחקר היא כי בהיבט הכלכלי, לאחר הפרישה מהעבודה חלה ירידה ברמת ההכנסה של היוצאים לגמלאות. בהיבט הנפשי והרגשי, אין תשובה אחידה ומוחלטת, והשפעת הפרישה תלויה בהעדפות אישיות.
שיטת המחקר היא סקירת ספרות.