דף נוסחאות מקיף ומלא הכולל סקירה של מושגי המפתח ביחידות הלימוד, מוכן להדפסה, לפי 7 פרקי הלימוד בקורס, 2 דפים כפי שנדרש בבחינה.

1: הגישה המדעית: שתי תכונות המייחדות אותה: אובייקטיביות ואמפיריות (מבוסס על נתונים). על-מנת שחוק כללי יהיה הסבר מדעי, עליו לעמוד בשתי דרישות: דרישת הרלוונטיות (שיהיה מתאם סטטיסטי בין שני המשתנים – ולא קבועים) ודרישת הבחינות (שיהיה אפשר להעמיד את ההשערה במבחן אמפירי: בדיקה ע"י נתונים – כלומר שיינתנו למשתנים הגדרות אופרציונליות). משתנה בלתי-תלוי / תלוי:………. 2: מחקר גישוש: לא מחקר מדעי:שיטת חקירה גמישה המאפשרת להתבונן בו-זמנית במספר רב של תופעות וגורמים. מחקר תיאורי: מחקר שנועד לתאר בדייקנות ובמהימנות תכונות של יחיד, מצב או קבוצה, לבחון את שכיחות של תופעה או לקבוע את עוצמת הקשר בין משתנים. מחקר הבוחן השערות על סיבתיות: מחקר שהחוקר יוכל להסיק ממנו שהמשתנה הבלתי-תלוי הוא שגרם להבדל בין הנחקרים במשתנה התלוי. כדי לבחון השערה סיבתית (A->B) יש להבטיח ש-A התרחש לפני B, וגם! להפריך הסברים חלופיים: שאין משתנה אחר -C גורר גם את A וגם את B (זהו מתאם מזויף). משתנה מתווך……. משתנה מופעל: ……. יש שתי שיטות כלליות לבחירת מדגם לצורכי מחקר: דגימה הסתברותית: דגימה המקיימת 3 תנאים: (1) לכל הפריטים באוכלוסייה יש הסתברות ידועה להיבחר למדגם, (2) לשום פריט אין סיכוי ודאי להיבחר, (3) שום פריט אינו יוצא מכלל האפשרות להיבחר. דגימה לא-הסתברותית: דגימה שאינה עומדת באחד לפחות משלושת התנאים של דגימה הסתברותית. ……….. 3:. סולם מדידה: מערכת מספרת שנבחרת לייצג אובייקטים או אירועים. יש ארבעה סולמות מדידה: סולם שמי: הסולם הפשוט ביותר. ערכי הסולם מייצגים את זהות האובייקטים בלבד. …….. ערך נצפה: ערך המשתנה המתקבל במדידה. ערך זה כולל את הערך האמיתי של המשתנה בתוספת אפשרית של טעות מדידה כלשהי X_o=X_t+X_e. משתנה אמיתי: המשתנה שרוצים למדוד. משתנה נצפה: המשתנה כפי שמתקבל במדידה. משתנה טעות: הפער בין המשתנה האמיתי למשתנה הנצפה. ט…………. מהימנות (הגדרה תיאורטית):היחס בין השונות האמיתית לשונות הניצפית בקבוצות מדידות.סימונו r_tt וכינויו "מקדם המהימנות". אם-כן: r_tt=(σ_t^2)/(σ_o^2 )=1-(σ_e^2)/(σ_o^2 ). מתקיים: 0≤r_tt≤1. וגם מתקיים עבור שני משתנים נצפים שונים (X_0 ו Y_0):המתאם ביניהם קטן מהמתאמים שבין כל ציון נצפה לציון האמיתי שלו: r_(X_0,Y_0 )<r_(X_0,X_t ) ,r_(Y_0,Y_t ) – וגם: r_(X_0,Y_0 )<√(r_(tt(x)) r_(tt(y)) )……..מקדם α של קרונבך הוא ממוצע מקדמי B-S של כל החלוקות האפשריות של המבחן לשני חלקים………….
……… מסגרת הדגימה: כל הפריטים שמתוכם נלקח המדגם הלכה למעשה (בד"כ מדובר ברשימה של האוכלוסייה). ……טעות התקן: =σ/√n, הגדרה זו מאפשרת לחוקר לתכנן איזה גודל מדגם, n, לקחת כדי להבטיח שטעות התקן לא תעלה על ערך מסוים. 5:סקר: מתבסס על שאלון כאמצעי עיקרי לאיסוף נתונים על תופעה מסוימת, כפי שהיא מתרחשת בסביבתה הטבעית. זהו מחקר מתאמי המתאר שונות נתונה. מערכי סקר…….. שאלון: זהו הכלי השכיח ביותר לאיסוף נתונים……… מבנה השאלון: הצגת המראיין, הצגת הגוף העורך את המחקר, הצגת מטרת המחקר וחשיבותו, הדגשת תרומת המשיב לסקר, הבטחת סודיות המידע, ציון אם הסקר בוחן עמדות או דעות, הוראות ברורות למילוי השאלון. אינדיקטור: כינוי לשאלה או פריט בשאלון. …………6: הניסוי: (סיבה=מב"ת, תוצאה=מ"ת)……………….שונות: הבדל בין אנשים. מחקר ניסויי: השונות במב"ת נוצרת ע"י החוקר. מחקר מתאמי: השונות במב"ת נתונה. שונות שיטתית רצויה: הבדל בין הקבוצות לפי השערת המחקר. בדיקת מניפולציה: בדיקה לבדוק אם המניפולציה עבדה. שונות שיטתית טעותית: הבדל בין הקבוצות לא לפי השערת המחקר (מקורה במשתנים מסבירים אחרים שיש להם מתאם עם המשתנה הב"ת הנחקר). שונות מקרית: הבדל בתוך הקבוצות (שמקורה במשתנים מסבירים אחרים שאין להם מתאם עם המשתנה הבלתי-תלוי הנחקר).שליטה בשש"ט – איפוס השונות (החזקת משתנה קבוע): החוקר יכול למנוע הסבר חלופי מסוים באמצעות החזקת הגורם המסביר כקבוע (המשתנה המוחזק קבוע יהיה בעל ערך אחד בלבד). שליטה בשש"ט – משש"ט לשונות מקרית: החוקר יכול לוודא שקבוצות הניסוי יהיו שוות באמצעות הפיכת הבדלים לא רצויים בין הקבוצות להבדלים בתוך הקבוצות. משיגים זאת באמצעות "הקצאה מיקרית" ("רנדומיזציה"): "רנדומיזציה של משתתפים לתנאי הניסוי" ו/או "הקצאה מקרית של תנאי הניסוי למשתתפים". שליטה בשש"ט – משש"ט לשונות שיטתית רצויה: החוקר יכול להפוך משתנה בעל שש"ט למב"ת נוסף במחקר. כך יהפוך השפעה לא רצויה על המ"ת להשפעה רצויה. מערך מחקר הכולל שני משתנים ב"ת או יותר נקרא מערך פקטוריאלי. …………….מערכי ניסוי – סימונים מקובלים: O, X, R, – – -. מערך ניסוי שגוי: מערך מחקר שתוקף ממצאיו מוטל בספק. מערך כזה בד"כ אינו כולל קב' ביקורת וגם אם כן – ההקצאה לקב' אינה מקרית. דוגמאות: ניתוח מקרה ( X O), לפני אחרי ללא קב' ביקורת (O_2 X O_1( , אחרי עם קבוצת ביקורת, ללא הקצאה מקרית (((O_1 X)/O_2 . מערך דמוי ניסוי: מחקר שדה עם השערה סיבתית. מחקר הבודק השפעת טיפול או שינוי שנעשה בסביבה חברתית, עסקית, מדינית או חינוכית, לפי מדדים שנקבעו מראש ומעניינים את החוקר. במחקרים כאלה אין החוקר יכול לקבוע מתי להפעיל את המניפולציה, או אינו יכול להקצות את הנחקרים באופן מקרי לקבוצות הניסוי והביקורת. דוגמאות: סדרת בדיקות "לפני" ו"אחרי" ללא קבוצת ביקורת, מערך "לפני-אחרי" עם קבוצת ביקורת שאינו זהה (כאן הנבדקים לא מוקצים באופן מיקרי). מערך ניסוי אמיתי: אחד מכמה מערכים מומלצים שנותנים מענה לכמה מהאיומים המרכזיים על התוקף הפנימי של הניסוי. מערכי הניסוי מושתתים על שלושה עקרונות מרכזיים: (1) קיום קב' ביקורת, (2) הקצאה מיקרית של המשתתפים לקבוצות הניסוי והביקורת, (3) בחירת אופן ההפעלה של המב"ת ושליטה בעיתוי הפעלתו, וכן שליטה בבחירת מדדי המ"ת, במועד המדידה ובאופייה. דוגמאות: "לפני-אחרי" עם קבוצת ביקורת (כאן הנבדקים מוקצים באופן מיקרי), ארבע הקבוצות של סולומון [כל הקב' מוקצאות מקרית כך שעל 2 קבוצות מופעלת המניפולציה אך רק על אחת מתוך השניים מודדים לפני, ועל שתי קבוצות לא מופעלת המניפולציה אך רק על אחת מתוך השניים מודדים לפני], מערך אחרי בלבד עם קבוצת ביקורת. רפלקציה ליטרלית: חזרה על הניסוי בדיוק כפי שנערך לראשונה. רפלקציה קונספטאולית: חזרה על הניסוי באמצעות שינוי שיטתי מסוים. …………..7: הנחקר האנושי – מקור להסבר חלופי: הנחקר הממושמע. הנחקר המשתדל להרשים. תופעות אלו מאיימות על תוקף המסקנה הסטטיסטית ע"י הגדלה פוטנציאלית של השונות המיקרית (השונות השיטתית קשורה יותר להקצאה המיקרית). דרכים להתגבר על הטיות שמקורן במניעי הנחקר: ……………………