בס"ד הוראה : מקצוע אומנות ואמנות / 10363

תפיסת ההוראה כאומנות (craft) :למידת מקצוע ההוראה תוך כדי צפייה במומחים.
תפיסת ההוראה כאמנות- art)(: גישה זו מדגישה את היבטים האמנותיים בעבודת המורה בדומה לאומן: צייר, פסל…
מאמרים העוסקים בהיבטים שונים של ההוראה כפרופסיה:
✓ כשר, א) '2004(. אתיקה מקצועית .
✓ Darling-Hammond, (2001a), Standard Setting in Teaching.
✓ Sachs, (2003). Teacher Professionalism in Transition.
✓ Shulman, L.S. (2000). From Minsk: Why a Scholarship of Teaching and Learning.

• ההוראה כפרופסיה
זוהי התפיסה הראשונה המגבשת את ההוראה כמקצוע במונחים של פרופסיה.
– פרופסיה – עיסוק במקצוע חופשי, התמחות במקצועות כגון רפואה או משפטים.
– פרופסיה – נגזרת מהמילה הלטינית profession שמקורה הוא professus שבועה בציבור. שבועה שפירושה להשתמש בידע בצורה הגונה תוך שמירה על כללי האתיקה כדי לשרת את הלקוחות. השימוש בידע בצורה של אתיקה והוגנות כשלכל פרופסיה יש כללי אתיקה מוגדרים.
בימי הביניים, רק לקבוצה קטנה הייתה גישה ללימודים אקדמיים, הם למדו שנים רבות ובסוף נשבעו שישתמשו בידע בצורה הגונה תוך שמירה על כללי האתיקה כדי לשרת את הלקוחות. )טקסי השבועה בוטלו בסוף המאה ה-20(.
– הגדרה סוציולוגית – איש הפרופסיה עוסק בתחום המבוסס על ידע פורמלי ושיטתי, הוא בעל רמה גבוהה של אוטונומיה וכללי התנהגות מחייבים אשר נוסחו על ידי חברי הפרופסיה )אבדור ,2008(.
כלומר, חברי הפרופסיה מנסחים כללי התנהגות אשר אנשי הפרופסיה יעסקו בתחום המבוסס על ידע ממוסד, ידע ממוסד להכשרת מורים.
איש הפרופסיה עוסק בתחום המבוסס על ידע פורמלי ושיטתי, הוא בעל רמה גבוהה של אוטונומיה וכללי התנהגות מחייבים אשר נוסחו על ידי חברי הפרופסיה )אבדור ,2008(.

בספרות המקצועית, אין הגדרה אחת למונח "פרופסיה". ניתן למצוא הגדרות שונות:

על פי ריינולדס-וולפל) 2004(: פרופסיה מורכבת מ- 3 מרכיבי יסוד.

על פי נמרוד אלוני) 1997(: לפרופסיה יש 6 מרכיבים, הגדרה לפרופסיה עפ"י נמרוד אלוני) 1997(:
א .אידאל או ייעד להטבת מצבו של האדם בהיבט מרכזי של החיים האנושיים. )בריאות הגוף, בריאות הנפש, משפט צדק, חינוך ,סיעוד(
ב .גוף ידע מובחן ומהימן, הכולל מסורת עיונית-מחקרית .
ג הליך ממושך ומבוקר של הכשרה והסמכה מקצועית.
ד מומחיות מוכרת ומוערכת ע"י הציבור, שבגינה זוכים בעלי הפרופסיה לסמכות ולאוטונומיה בשיקולי דעת מקצועיים .
ה .קוד של אתיקה מקצועית המגדיר אם מכלול הערכים, המידות, הכישורים, המחויבויות וההתנהגויות המאפיינים את חברי הפרופסיה .
ו .לשכה מקצועית או ערכאה אחרת שבה נדונות תלונות נגד חברי הפרופסיה.

מה לגבי מקצוע ההוראה?
הטענה היא שההוראה היא פרופסיה למחצה) סמי-פרופסיה(.
לאחרונה, נעשו מאמצים לזכות את ההוראה בסטטוס של פרופסיה בשני כיוונים מרכזיים:
א. חיבור סדרה של ספרים המנסים להגדיר את תחום הדעת של ההוראה ולגזור ממנו את בסיס הידע של ההכשרה.
ב. הקמת גופים ברמה לאומית ובינלאומית לקביעת סטנדרטים בהוראה ובהכשרה להוראה .
לדוגמה: הרשות הארצית להערכה ומדידה שפיתחה כלי להערכת מורים.
ראמה- רשות ארצית להערכה ומדידה

בשנת תשע"א החל במערכת החינוך תהליך מוסדר של הערכת מורים בבתי הספר שהצטרפו לרפורמת "אופק חדש ".הרשות
הארצית למדידה והערכה בחינוך )ראמ"ה (התבקשה לפתח עבור משרד החינוך כלי להערכת מורים שישמש לביסוסו של תהליך הערכה מערכתי משותף – תהליך רב-שנתי הכולל איסוף של מידע עשיר על עבודת המורה ,ובכלל זה תצפיות ואיסוף ראיות נוספות במהלך שנת הלימודים.

בס"ד הוראה : מקצוע אומנות ואמנות / 10363

הכלי להערכת מורים נבנה מלכתחילה כך שיוכל לשמש להערכה מסכמת ולהערכה מעצבת כאחת ,ולכן זהו כלי מחווני הכולל תיאורים התנהגותיים של ביצועי המורה בשלוש רמות ביצוע .
לדוגמה "מפת המרכיבים בכלי להערכת מורים"- עמוד 23 בדו"ח .
מפת המרכיבים להערכת מורים- ראמה

➢ ההוראה כפרופסיה – sachs, 2000

ג'ודית סאקס הגדירה את הפרופסיה על פי שבעה קריטריונים:

1. קיום גוף מאורגן של תיאוריה – ידע והבנה תיאורטית עמוקה בתחום הנדון שניתן לרכוש באמצעות לימודים שיטתיים ונרחבים .
כלומר ,בהוראה אין גוף מאורגן ועל כן אין אחידות בלימודי ההוראה.
2. תקופה ממושכת של הכשרה ורישוי – ההכשרה נעשית במוסדות להשכלה גבוהה, שיטתית וכוללת מחויבות לערכי המקצוע .
בנוסף לתקופת הסטאז' ולעמידה במבחני הרישוי של הלשכה המקצועית. כיום, בשל חוסר רב במורים, קיימים מורים רבים ללא הכשרה כלל וללא הכשרה מתאימה בפרט.
3. מחויבות למתן שירות לחברה – אחריות והתחשבות בצרכיו של הלקוח, מחויבות לבחינה ולהוכחה של תרומת הפרופסיה לחברה.
4. קיומם של דירוג והיררכיה מקצועית – מסלול קידום מקצועי מוגדר, ותנאים ברורים למעבר בין שלב לשלב. כיום זה אינו קיים במקצוע ההוראה.
5. קהילה מקצועית – עמיתים למקצוע העוסקים במחקר ומתחלקים בממצאי המחקר דרך פרסומים מקצועיים, כנסים והשתלמויות.
6. קוד אתי – המסדיר את אופי היחסים של הפרופסיונלי עם הלקוח ומגדיר את חובתו כלפיו.
7. הכרה רשמית – הפרופסיה זוכה להכרה רשמית של לקוחות או של חברי פרופסיות אחרות. מקצוע ההוראה אינו מוכר על ידי פרופסיות אחרות.

ג'ודית סאקס טענה שההוראה היא פרופסיה למחצה )סמי פרופסיה.( קיימים מאמצים רבים לזכות את ההוראה בסטטוס של פרופסיה:
– חיבור של ספרים המנסים להגדיר את תחום הדעת של ההוראה ולגזור ממנו את בסיס הידע של ההכשרה.
– הקמת גופים ברמה לאומית ובינלאומית לקביעת סטנדרטים בהוראה ובהכשרה להוראה.

➢ "אתיקה מקצועית "– אסא כשר
**המאמר אינו לבחינה**
מאמרו של כשר עוסק באתיקה מקצועית ובזיקתה לעולם המשפט ולקוד האתי. כשר מגדיר מהי פעילות מקצועית ובמה נבדלת מפעילות אחרת. כשר טוען כי המסגרת המקצועית נבדלת מכל מסגרת אחרת של פעילות אנושית במספר רכיבים:
1. פעילות מקצועית נעשית על רקע גוף ידע שיטתי. כלומר, מוסד בית הספר או פרופסיה של ההוראה אינם יכולים להתקיים מאחר והמורים לא למדו והוסמכו על ידי גוף ידע שיטתי.
2. פעילות מקצועית נעשית באמצעות ארגז כלים, מערכת מיומנויות המאפשרת לפתור בהצלחה בעיות מקצועיות. כלומר, המורים צריכים לקבל כלים מקצועיים כדי להתמודד עם בעיות מקצועיות.
3. פעילות מקצועית היא פעילות הכרוכה בלמידה מתמדת הודות לאנשי מחקר היוצרים ידע חדש. הפרופסיה היא דבר דינמי ולכן חובה להמשיך וללמוד אחרת אנשי הפרופסיה יהפכו להיות לא רלוונטיים .העולם עמוס בידע, כל 18 חודשים מוכפלים המאמרים והידע ולכן יש תמיד צורך בלמידה ובמחקר מאחר שהמומחיות כבר איננה אצל המורה, מקור הידע הוא הרשת ועל כן למורה יש צורך בהתמחות ספציפית ובהנחיה.
4. פעילות מקצועית נעשית מתוך הבנת המיומנויות והשיטות בהם משתמשים. נעשה תהליך של חיקוי עמיתים בארץ ובעולם.
5. אידאל מעשי – פירושו מערכת ערכים או עקרונות, שהם בסיס להחלטות מנומקות בדבר ההתנהגות הראויה במסגרת הפעילות המקצועית.
6. האידאל המעשי מורכב מערך המקצועיות )גוף הידע(, מהייחוד המקצועי )מהי ההתנהגות הראויה( ומערכי המעטפת החברתית
)עקרונות המשטר הדמוקרטי(. כלומר ההתנהגות המוסרית במקצוע היא חלק מההתנהגות המוסרית בחברה. היא ממוקדת יותר ,מחודדת יותר וקשורה באמון תלמיד-מורה. קיימת התנהגות נורמטיבית חברתית שממנה נגזרת ההתנהגות הראויה למקצוע.
7. תכליתה של פעילות בעולם האתיקה פירושה לתרום למאמץ להגיע לכך שכל פעילות, בתחומו של המקצוע, תעמוד בדרישות של האידאל המעשי שלו.

בס"ד הוראה : מקצוע אומנות ואמנות / 10363

אסא כשר מבחין בין אתיקה לבין קוד אתי, כאשר קוד אתי מהווה עליה בדרגה של סולם האתיקה המקצועית. הקוד האתי הוא מצומצם יותר, ממוקד יותר ומכוון יותר לפרופסיה, והוא מדבר על המקום של היושרה המקצועית, האינטגריטי .
"קהילה מקצועית המגבשת לעצמה תפיסה מלאה ומדויקת בדבר האידאל המעשי של ההתנהגות במסגרת המקצוע, מעלה אותו על הכתב בדמותו של קוד אתי, מאמצת אותו כקוד מחייב…בכך היא מעלה את עצמה במעלותיו של סולם העיסוק שלה."
כשר מציג את המושג "אידאל מעשי"
"אידאל מעשי" פירושו: מערכת ערכים או עקרונות, שהיא בסיס להחלטות מנומקות לגבי ההתנהגות הראויה במסגרת הפעילות המקצועית. האידאל המעשי מורכב מערך המקצועיות) גוף הידע( ,מהייחוד המקצועי )מהי ההתנהגות הראויה( ומערכי המעטפת החברתית )עקרונות המשטר הדמוקרטי.(
תכליתה של פעילות בעולם האתיקה פירושה לתרום למאמץ להגיע לכך שכל פעילות בתחומו של המקצוע תעמוד בדרישות של האידאל המעשי שלו.
כשר מבחין בין "אתיקה" לבין "קוד אתי ", כאשר קוד אתי מהווה עליה בדרגה של סולם האתיקה המקצועית. "קהילה מקצועית המגבשת לעצמה תפיסה מלאה ומדויקת בדבר האידיאל המעשי של ההתנהגות במסגרת המקצוע, מעלה אותו על הכתב בדמותו של קוד אתי ,מאמצת אותו כקוד מחייב… בכך היא מעלה את עצמה במעלותיו של סולם העיסוק שלה ."
Darling Hammond – Standard Setting in Teaching: Changes in licensing (2001) ➢

המאמר של דרלינג האמונד עוסק בקביעת סטנדרטים למתן רישוי לעסוק בהוראה ובהערכת עבודת המורים בארה"ב.
האמונד סוקרת את הקשיים בהטמעת הסטנדרטים החדשים, במתן רישיונות הוראה ובהערכת מורים במדינות שונות.

– רקע: תנועת הסטנדרטים )ועדת NCTAF( החלה בשנות ה-80 של המאה ה-20. המועצה הלאומית להוראה ולעתיד אמריקה ,קראה לשנות את אופי הכשרת המורים בשל ההישגים הנמוכים של התלמידים. שינוי הסטנדרטים של מתן רישיונות ההוראה מאחר ובאותה התקופה התלמידים היו בעלי הישגים נמוכים וזאת ככל הנראה בשל הכשרה שאינה טובה של המורים.

האמונד התייחסה לשנות ה-80 בארה"ב וסיבותיה להצעה להכשרת המורים היו:
1. המורים והתלמידים אינם יודעים מה נדרש מהם בשל היעדר סטנדרטים ברורים. כלומר, המורים לא יודעים מה מצופה מהם ,באיזה כלים עליהם להשתמש כדי להקנות ידע לתלמידים ובאיזה שיטות לימוד להשתמש. התלמידים מצדם יודעים שעליהם להגיע לבית הספר ולעבור את הבחינות אך אינם יודעים כיצד לחשוב.
2. אין תכניות לימוד לאומיות ואין בחינות מסכמות להערכת הישגים .אין איזשהו גוף ידע כללי אשר יבחן את הישגי התלמידים.
כיום מבחני פיזה או מיצב נועדו לעשות זאת.
מורים צריכים להוכיח שהם מקיימים סטנדרטים מקצועיים כדי שההוראה תחשב כפרופסיה.
בארה"ב: המדינות אחראיות להסמכת מורים ולמתן רישיונות להוראה, אך קיימת שונות גדולה בין המדינות. כל מדינה בוחרת את השילוב הרצוי מבחינתה למבחני רישוי. למרות הנהגת מבחני הרישוי במדינות רבות , עדיין ברוב המדינות מורים מתקבלים לעבודה ומקבלים רישיון הוראה ללא עמידה במבחני הרישוי .

– רפורמה בשם "השרפרף בעל שלוש הרגליים" . רכיבי הרפורמה:
1. אקרדיטציה )תהליך של בקרה והסמכה( של תכניות ההכשרה למורים – המורים צריכים ללמוד בתכניות לימודים מובנות ומקובלות שחוצות את כל המוסדות להכשרת המורים.
2. הסמכת מאה אלף מורים מומחים – בארה"ב, בשנות ה-80, היה מחסור עצום של מורים מומחים, והיה צורך בהכשרה מתאימה בכדי לעלות את רמת התלמידים.
3. יצירת סטנדרטים למורים מתחילים – סף מינימום לרמת המורים אשר יאפשר את העלאת יכולותיהם ההוראתיות מה שיביא להעלאת הישגי התלמידים.

בארה"ב, המדינות הן האחראיות להסמכת המורים ולמתן רישיונות ההוראה, קיימת שונות מאוד גדולה בין המדינות וכל מדינה בוחרת את השילוב הרצוי לה למבחני הרישוי. למרות הנהגת מבחני רישוי במדינות רבות עדיין ברוב המדינות המורים מתקבלים לעבודה ומקבלים רישיון הוראה ללא עמידה במבחני הרישוי. מדינות רבות שבהן היה חוסר רב במורים, הכניסו מורים ממלאי מקום, ללא הכשרה מתאימה. על כן תנועת הסטנדרטים נועדה להוות בסיס לבקרת האיכות של ההוראה ותוצריה. הסטנדרטים הללו יוצרים מנגנון להנחיית המורים ולהערכת התפתחותם המקצועית .
– דרלינג האמונד מציגה חמישה תחומים מרכזיים המייצגים את הסטנדרטים המבוקשים ממורים:

1. מורים מחויבים לתלמידיהם וללימודים שלהם – המורים מתבקשים להעביר את הידע שלהם לכל התלמידים, בהתאמה ליכולות ולמוגבלויות של תלמידיהם. הם מעודדים בתלמידים מוטיבציה והערכה עצמית. התלמיד צריך להוות הפרויקט של המורה מאחר ולמורה אחריות רבה מאשר "רק" ידע המועבר לתלמידו.

בס"ד הוראה : מקצוע אומנות ואמנות / 10363

2. מורים בקיאים במקצועות אותם הם מלמדים ויודעים להעבירם לתלמידים – המורים צריכים להכיר את הידע האישי של כל תלמיד ואת הבסיס המשותף של כיתת הלימוד, כך שיוכל המורה להעצים את תלמידיו.
3. מורים אחראיים לניהול ולוויסות הלמידה של תלמידיהם – המורים צריכים לעשות שימוש נכון בזמן ובאמצעים העומדים לרשותם.
4. מורים חושבים על הפרקטיקה שלהם באופן עקבי ולומדים מהניסיון – המורים צריכים להיות יצירתיים ולעודד את התלמידים לעשייה.
5. המורים חברים בקהילה לומדת – המורים משתפים פעולה עם עמיתים ואף עוסקים במחקר. בפועל, יש מעט מאוד מורים המשתפים ולכן צריך שתהיה קהילה לומדת ומשתפת של תחום ידע, כדי שכל המורים יהיו בעלי ידע רלוונטי.

בעד – סטנדרטים בהוראה:
מבחני הרישוי מבוססים על סטנדרטים המבהירים מהן המטרות החשובות של ההוראה ומהן הציפיות ממורים מתחילים.
מבחני רישוי יוצרים חסם בפני המעוניינים להיות מורים ובכך מאפשרים לברור מורים טובים יותר.
תרומה לחיזוק הפרופסיה ויצירת בסיס לשיח מקצועי בין אנשי חינוך, כך ההוראה תהפוך מסמי-פרופסיה לפרופסיה.

נגד – סטנדרטים בהוראה:
החינוך בגישה זו הופך למצרך סטטי ושיווקי והמטאפורה השלטת היא מטאפורת ה"שוק" שמושגיה הם "תשומות" ו"תפוקות." כאשר ישנם הרבה סטודנטים להוראה, ניתן להעלות את סף הקבלה ולעומת זאת כשיש חוסר, מורידים את הסף.
גישה זו עומדת בסתירה לעולם החינוך המושתת על שיתוף פעולה ,סובלנות ועזרה לחלשים וכן מדגישה את ההוראה כהעברת ידע בלבד. המורים נדרשים להעצים ולטפח תלמידים חלשים ומאידך סטודנטים חלשים אינם מתקבלים, דבר המורה על סתירה בעולם החינוך.
עומס היתר יוצר תסכול, לחץ וחרדה בקרב מורים מתחילים. המורים אינם שותפים ליצירת סטנדרטיים, ואי-שיתופם פוגם בדימוי המקצועי שלהם.

צפייה בסרטון החינוך בפינלנד הטוב בעולם כיצד מתקבלים מורים להוראה?
איזו הכשרה מקבלים המורים?
מה מאפיין את המורים בפינלנד ?
מה לומדים התלמידים בהתנסות שלהם בקהילה?
כיצד מתקבלים המורים להוראה?
The activist teaching profession – Sachs (ch.1) ➢
ספרה של ג'ודית סאקס נועד לאפיין את ממדי הפרופסיונאליות של עבודת המורים בעידן המודרני ומעלה שאלות רבות לגבי אופייה של ההוראה. הספר מחולק לשמונה פרקים. כל פרק מציג זווית אחרת של הדיון .
בהקדמה לספר: סאקס טוענת שהוויכוח לגבי מקצוע ההוראה משרתים אינטרסים אידאולוגיים של אנשים שונים. יש הטוענים שההוראה אינה פרופסיה ויש הטוענים שההוראה היא פרופסיה .במאמרה, ג'ודית סאקס, מדברת על המורה המקצועי בעידן המודרני: מקצועיות בדידקטיקה, בהוראה, באסטרטגיות הוראה ולמידה.

הפרק הראשון מוקדש לבחינת ההבדלים שבין "הפרופסיונליות הישנה" לבין "הפרופסיונליות החדשה" או משתנה כשתחילת הפרק מדבר על הוויכוח – האם ההוראה נחשבת לפרופסיה או לא?
"הפרופסיונליות הישנה" – לדעת סאקס ,מאפייני הפרופסיונליות הישנה אינם מתאימים עוד למקצוע ההוראה ההולך ומשתנה .
1. חברות בלעדית – קביעות עד הפנסיה אשר יוצרת חוסר מוטיבציה, שאננות, התנתקות מהמערכת הכללית, שחיקה וחוסר יצירתיות.
2. אמות מידה שמרניות – חוסר גמישות. קיימת התנגדות לשינויים מאחר והשינוי דורש הסתגלות למציאות חדשה, כללים חדשים.
3. אינטרסים צרים המשרתים את המשתייכים לפרופסיה – הגנה על חברי הפרופסיה על ידי קבוצה כלשהי כמו ארגון המורים ,הסתדרות המורים.
4. פיקוח חיצוני – קיימים מפקחים אך הם מגיעים לעיתים רחוקות.
5. רתיעה משינויים – השינוי נכפה ונדחה על ידי המורים, על כן הם דוחים את השינוי, לא משתפים פעולה. ישנו קיבעון לישן.
6. נטייה להגיב על ביקורת – הביקורת בפרופסיה הישנה אינה מתקבלת.

בס"ד הוראה : מקצוע אומנות ואמנות / 10363

פרופסיונליות משתנה – הידע מכפיל את עצמו בכל 18 חודשים ולכן גם הפרופסיה צריכה להשתנות.
1. הזדמנויות נוספות לדיאלוג פרופסיונלי )יציאה מהחברות הבלעדית( – יציאה מאזור הנוחות, החברה כיום מעודדת התנסות בתחומים אחרים אשר יוצרים רצון להשתנות וליצירתיות.
2. קוד אתי של פרקטיקת ההוראה – זו הפעם הראשונה שישנה דרישה לקוד אתי עבור מקצוע ההוראה.
3. שיתוף פעולה וקולגיאליות – חלוקת הידע עם המורים שבתחום, ללא הגבלה לבית הספר או למרחב, מאפשרת למידת אסטרטגיות הוראה.
4. וויסות עצמי – ההבנה כי הידע משתנה ודורש התפתחות מקצועית ולמידה ללא הרף.
5. גמישות והתפתחות – נכונות להתפתחות, לשינויים ולקדמה.
6. אוריינטציה מחקרית – שימוש במחקרים ללמידת ידע ולפיתוח ההוראה.
7. בניית ידע – למידה ללא הרף בשל הכפלת הידע ומסת החומר.
8. נכונות לשינויים – נכונות וגמישות מחשבתית המאפשרים את קבלת השינויים.
חשוב ליצור הבחנה בין ביקורת שהיא לגופו של עניין לבין ביקורת שהיא לגופו של אדם:
ביקורת לגופו של אדם, כאשר למשל נאמר למורה שהוא לא יודע ללמד ולעומת זאת ביקורת שהיא לגופו של עניין גורם לצד השני להקשיב ולנסות לשנות, למשל "אני חושב שאם היית משתמש באסטרטגיה הזו, היו מבינים אותך טוב יותר." סאקס שמה דגש על המורים וטוענת כי המורים יבינו את עצמם טוב יותר ואת החברה בה הם חיים.

Self knowledge )למידה עצמית( מאפשר למורים לזהות את החולשות שלהם ואת נקודות החוזקה שלהם. היא אינה מוגבלת למורה יחיד אלא לקבוצות מורים, להיבט של הבדידות של המורה ולצורך לשתף פעולה עם גורמים שונים. כלומר, המורה צריך
לדעת במה הוא טוב יותר ובמה הוא פחות טוב ועל ידי רפלקציה אישית וקבלת ביקורת מאחרים, המורה יכול להיטיב את יכולותיו האקדמיות וההוראתיות בכיתה ובכך לסגור את הפער.
סיכום
המאפיינים של הפרופסיונליות הישנה אינם מתאימים עוד למקצוע ההוראה המשתנה. יחד עם זאת ,ישנה חפיפה לעיתים בין הישן לחדש .
3 קריטריונים להגדרת הוראה כפרופסיה אצל סאקס
תנאים להגדרת הוראה כפרופסיה עפ"י דרלינג-המונד , 2001

➢
של
סיפורשולמןנעשה
את
מוסרהסוס
עמוד
רכישת ידע והכשרה שכל העוסקים במקצוע צריכים להיות בקיאים בו. על המורים לעמוד בסטנדרטים מקצועיים, מוגדים מראש.
אחריות- הגדרה ואכיפה של סטנדרטים בעבודה. על מערכת החינוך לבצע שינויים בניהול, בתכניות לימוד ,בהקצבות, ובתמיכה בתלמידים ובהורים .
אוטונומיה- התחייבות לקבלת החלטות בהתאם לאינטרסים של הלקוחות .