הקולוינאליזם האירופי
שיעור מס' 1
הקורס יעסוק בקולוניאליזם, אחת התופעות החשובות של הקולוניאליזם של ההיסטוריה האנושית ואנחנו ננסה גם להסביר גם מדוע התופעה הזו חשובה. המילה קולוניאליזם כמו שאנחנו מכירים אותה היא מילה אינפנציולית אנחנו משתמשים בה כדי לתאר הרבה מאוד דברים שאנחנו לא נעסוק בהם. בדרך כלל למילה קולוניאליזם יש קונטאציות שליליות למשל שאומרים משהו שלילי על המדינה. אנחנו מכירים את המילה הזאת בשימוש בהקשר של שיראל בשטחים הוא מושמע בהקשר של הקמתה של מדינת ישראל. ישראל קשורה גם בקשר אחר לקולוניאליזם מכיוון שהיא נוצרה בצורה של מרד בקולוניאליזם הבריטי. עובדה שהמונח קולוניאיליזם מוזכר בצורה רחבה לתאר כל מיני גישות או כל מיני התנהלויות נוטה לטשטש את הקולוניאליזם ההיסטורי, אנחנו נעסוק אך ורק בקולוניאליזם ההיסטורי החל מסוף המאה ה-18 עם השתלטות הבריטםי על הודו ועד אמצע המאה ה-20 עידן הקולוניזאציה.
מדוע הקולוניאליזם כל כך חשוב? מפני שהוא בעצם שירטט את מפת העולם כמו שאנחנו מכירים אותה כיום, המפה של העולם החלוקה על העולם למדינות כפי שאנחנו מכירים אותה היום היא תוצאה של הקולוניאליזם ההיסטורי. למדינות הקולינאריות האימרפיות האלה צרפת הולד פורטל הם בעצם שיררטו הם בעצם יצרו את אותם מדינות שאנחנו מכירים כיום.
אנחנו מדברים על חלקים של יבשת אסיה וכל יבשת אפריקה היו בשילטה של כמה מעצמת אירופאיות.לכן כשאנחנו מסתכלים על החלוקה הזאת של המפה העולמית למדינו תהללו (אפריקה ) צריך להבין שהמדינות האלה שלכאורה מייצגות מדינות לאום הם לא מדינות לאום כמו מערב הם מדינות שהקולוניאליזם יצר הם לא הגיעו לדרגה של גיבוש פוליטי וחברתי.
הגדרה שמופיעה בספר הלימוד:
מה זה קולוניאליזם?…לאחר מלחמת העולם השנייה מתחיל תהליך מואט של דה-קולוניאזציה (תנועות לאומיות לשחרור של אומות לאומיות שמנסות להשתחרר מהקולוניאליזם).

שיעור מס' 2
הקשר בין גזענות לבין קולוניאליזם, הקשר הוא לא חד ערכי לגזענות היה מרכיב חשוב בקולוניאליזם.
תורות הגזע והקולוניאליזם הם חלק מהתקופה המודרנית מתקופת הנאורות.
גזענות היא דבר מודרני אין תורות גזע בעולם העתיק.
בספר מופיעה דוגמה של אריסטו להבחנה בין גזעים שונים:
"העמים בארצות הקרות ככלל, ובייחוד אלו באירופה, הם מלאי חיונויות, אך לוקים במיעוט כישרון כפיים ותבונה: ולכן הם מוסיפים להיות חופשיים במידה רבה, אך אינם מגיעים לידי התפתחות פוליטית ואינם מגלים יכולת לשלוט באחרם. העמים באסיה ניחנו בכישרון- כפיים ובתבונה, אך לוקים במיעוט חיוניות: לפיכך הם מוסיפים להיות עמים משועבדים ועבדים.
כאן מבדיל אריסטו בעצם בין היוונים לבין עמים בארצות קרות ועמים בארצות חמות יותר באסיה באסיה יש להם תכונות של עבדות. הוא מייחס את התכונות השונות למזג האוויר הוא לא מייחס את זה לתכונות גזעניות. הדגש הוא שהיוונים הם הבחינו ביניהם לבין העמים שלא היו יוונים.
בעולם של ימי הביניים שהוא דתי אין הבחנות גזעניות, בימים הביניים כל בני האדם שווים.
התפתחותם של תיאוריות גזעניות:
תיאוריות כלכליות
סחר העבדים- בעקבות גילוי אמריקה התחיל הרצון לגדל גידולים שלא ניתן לגדל באירופה לכן האירופאים העבירו אנשים מיבשת אחת לאחרת. ייסודו של סחר העבדים הטרנסאטלנטי שפסק רק בשלהי המאה התשעה עשרה- העברת עבדים אפריקאיים מחופי אפריקה אל מטעי הסוכר הקפה והתה בקאריביים ובעולם החדש- יצר קשר מהותי בין עבדות וצבע עור שחור. כל שחור הוא עבד פוטנציאלי וכל עבד הוא שחור. מדובר על גזענות שההצדקות עדיין הם הסבר דתי- ההסבר לנחיתות בין שחורים ללא שחורים הוא הסבר דתי.
הסבר נוסף הוא שההצדקה לאפליה הוא קללת חם- האפריקאיים זוהו כבניו של חם המקראי שהיה בנו של נוח. עפ"י בראשית ט'- חם הסתכל בערוות אביו ולגלג עליו ועל כן קולל שהוא וכל צאצאיו לדראון עולם יהיו עבדים. מכאן ….11

שיעור מס' 3
הסיבות למרוץ הקולינארי:
מה קרה במחצית השנייה של המאה ה-19?
מדוע שאפו מדינות אירופה במהלך המאה ה-19 לכבוש חלקים נרחבים מהעולם? מה הניע אותם?
הכיבושים הקולוניאליים לא היו קלים לביצוע. הם עלו לעיתים בקורבנות רבים- וכמעט תמיד מבחינתו של הנכבש. הם עלו כסף רב למשלם המיסים האירופי. לאחר הכיבוש אילצו המדינות הקולוניאליות להוציא משאבים רבים כדי לשלוט באופן יעיל בקולוניות החדשות שלהן.
אנחנו מנסים לחפש מדוע הסיפור של הקולוניאליזם התחיל, העובדה שזה מתרחש דווקא במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 נעוצה בהתפתחות הטכנולוגית התעשייתית והרפואית באירופה. ספינות הקיטור שאפשרו לשוט במעלה נהרות ונגד כיווני הזרמים באוקיאנוסים ללא הצורך להתחשב במשטר הרוחות. הרפואה אפשרה חיסונים ותרופות שהפכו את הטריטוריות הרחוקות והאקלימים הזרים לפחות רצחניים לאירופאי.
אבל הטכנולוגיות מסבירות איך זה היה אפשרי- לא למה זה היה מלכתחילה רצוי. הקולוניזציה הפכה במחצית השנייה של המאה ה-19 והמחצית הראשונה של המאה ה-20 לאופנה כלל אירופית, לזירת תחרות שבה נמדדו עוצמתה ויוקרתה של מדינה.
התיאוריות ששולטות הם ריאלזים מדיני- המדינות מתחרות אחת בשניה על איזה הגמוניה,למשל עוצמה ברגע שיש למדינה עוצמה גדולה יותר זה התבטא בטריטוריה שכבשה.
הקולוניאליזם היה אמצעי להשגתו של שגשוג כלכלי, אמצעי לשחרור לחצים פנימיים, זירה לייצוא אוכלוסיות עודפות ומרחב להגשים בו רגשי עליונות גזעיים ותרבותיים. אבל בני התקופה חוו אותו יותר מכל דבר אחר כמטרה לעצמה. הקולוניאליזם קשור הדקות ללאומיות כפי שזו התבטאה במחצית השניה של המאה ה-19 ואילך.
הלאומיות של המחצית השניה של המאה ה-10 הייתה לאומיות מדירה- אקסקלוסיבית- אידיאולוגיה של אגואיזם קדוש שעניינה עדיפותו של עליונותו של העם שלך על גבי לאומים אחרים שהם בהכרח יריבים. האימפריאליזם הגשים את העליונות הלאומית, העצים את נפחה, את יוקרתה, את כוחה (ניתן לגייס חיילים מקרב האוכלוסיות שבקולוניות), הפך את התרבות הלאומית לתרבות אימפריאלית שנצרכת כתרבות קדושה ונשגבת ע"י פראים שפתאום האיר עליהם האור.
הלאומיות שאנו מדברים עליה היא הלאומיות הרומנטית- המאה ה-19, ובעצם החל מהמחצית השנייה שלה התחוללה ריאקציה לרעיונות ההשכלה. אחד הביטויים החשובים שלה באו בהתפתחותה של הלאומיות הרומנטית. אחד הפילוסופיים החשובים של הלאומיות הזו היה גיאורג פרידריך הגל. עפ"י הגל קיים ההיסטוריה אינה אלא מומנט של האבולוציה של הרוח העולמית. בכל שלב ושלב של התקדמותה מיוצגת הרוח העולמית ע"י אומה דומיננטית. האומות עולות ושוקעות וכך היהודים עפ"י הגל היו פעם אומה כזו כאשר הפיצו את המונותיאיזם אך ברגע שהופיעה הנצרות לא היה להם יותר תפקיד ובמידה ונותרה אומה הרי זו אומה מנוונות. התפיסה הזו שמה את הדגש על תחרות בין האומות כאשר האומה המנצחת בתחרות היא זו שנושאת את הרוח העולמית. (למשל רוח של קידמה)
נקודה נוספת היא כיצד הקולוניאליזם סיפק מוצא ללחצים חברתיים בתוך המדינות הקולוניאליסטיות? גורם חשוב לא פחות היו הזדמנויות הקריירה שהקולוניאליזם פתח בפני צעירים ממעמדות הביניים שביקשו להתקדם בסולם החברתי. המושבות אפשרו לצעירים ממעמדות צנועים שזכו בהשכלה לכהן כפקידים בכירים אדירי שררה. אילולי תפקידים אלה אותם צעירים היו נאלצים לכהן במשרות נחותות בהרבה בבית- להפוך מרירים וזועמים על הסדר החברתי כלכלי ואפילו חלילה להפוך מהפכניים. כך התפשטות הקולוניאלית אפשרה למדינות לייצא מתיחויות ולחצים פנימיים אל זירות רחוקות. תחת להתמודד עם אי השוויון החברתי הגובר, עם המוסדות המאובנים שדיכאו את החברה ועם ההסדרים המעמדיים שאבד עליהם הכלח- הקולוניאליזם ינק את האנרגיות, הדמיון, התקוות ….