יוון הקלאסית

מוסד לימוד
סוג העבודה
מספר ממ"ן 12
מקצוע
קורס
מילות מפתח , , ,
שנת הגשה 2020
מספר מילים 2300

תקציר העבודה

עבודה עם ציון 95 על יוון הקלאסית, האוניברסיטה הפתוחה

 

יוון הקלאסית

ממ"ן 12

 

שאלה 1:

  • על הרודוטוס מהאליקראנאסטס (המאה ה-5 לפנה"ס), אין לנו ידיעות מרחיבות, אלא מספרו (שגם שם אינו מרבה לדבר על עצמו).

נולד בקאריה למשפחה מיוחסת, ואף השתתף במרד נגד טיראן והוגלה מעירו.

בחייו ערך מסעות בכל חלקו של העולם היווני דאז ואף באסיה הקטנה. בילה זמן באתונה והשתקע מאוחר יותר בפוליס בדרום איטליה. ככל הנראה סיים את חייו ביוון.

 

לפי חלק מההשערות, עסק הרודוטוס במסחר, בעוד שהשערות אחרות טוענות לכך שסחר בספרו.

הרודטוס היה הראשון שהעלה נושא הסטורי וניסה להתחקות אחר סיבותיו, ובכך אף כונה "אבי ההסטוריה", למרות חיבורו המשמעותי, סבל ספרו מכרונולוגיה לא עקבית, בעיה ידועה עקב לוחות שנה שונים בין הפוליסים השונים.

 

בעדות המדוברת, ניתן ללמוד שהרודוטוס מתבסס על מיתוס שהיה ידוע לכל יווני באותה התקופה, כשהוא מנסה להתחקות אחר סיבת הסכסוך בין היוונים לפרסים (נושא העדות).

הרודוטוס היה רחוק בזמן מהאירועים שכן הוא רק נולד לקראת סוף המלחמה עם הפרסים (480 או 484 לפנה"ס), אך עם זאת הוא נולד במרחב האימפריה הפרסית דאז, ובכך היה בעל זיקה לשני הצדדים בזמן כתיבת העדות.

 

  • ארגוס – עיר מרכזית, במרכזה של הפולפונסוס. הייתה יריבתה העיקרית של ספרטה על ההגמוניה בחצי האי.

ארגוס הייתה אוליגרכיה, ולמרות התנודות הפוליטיות שלה בין דמוקרטיה לאוליגרכיה במהלך המלחמה הפולפונסית, בסוף בחרה באחרונה.

 

  • פיניקים – שם לעמים הכנענים ממוצא שמי, שישבו בצפון ישראל (עכו של היום) בדרום, ולאורך ערי החוף של לבנון של ימינו.

הפיניקים היו פרובינציה של הפרסים ונחשבו בתקופה המדוברת לעם המשלם מיסים למלך על מנת לשמור על האוטונומיה שלו.

 

ספרטניים – עם ששורשיו בעמים הדורים שפלשו ליוון. מקורם בלאקדימיון, שבאי פולפנסוס. החברה הספרטנים חיה ונשמה את "חוקת ליקוגרס" שהאמינה בחינוך צבא ורוח קרב כחלק מהזכות להיות חלק מהציבור. הספרטניים היו מחולקים ל-4 מעמדות: ספרטיאטים, פריאויקים, הלוטים ונחותים. לכל מעמד היו חובות וזכויות שונים.

ביחד עם האימפריה האתונאית, הספרטניים היו חל מרכזי מהמערכות ברחבי הים האגאי ועיצבו את דמותה של יוון העתידית.

 

  • טרויה – טרויה הייתה ידועה לאורך השנים כמיתוס המוזכר ב"איליאידה" וב-"אודיסאוס" של הומרוס. המיתוס מתאר מאבק בין הגמנון מלך ספרטה לבין פיראוס מלך טרויה (ממוקמת בצפון מערב טורקיה של ימינו) על בחורה ספרטנית (הלנה).

המיתוס היה שגור בפי כל יווני ונחשב לפולחן תרבות אצל עמי עמי האגן האגאי. במאה ה-19 הנריך שיימן חשף אתר ארכיאולוגי המסתמן כאימפריה האבודה של טרויה ובכך הצית דמיון ועניין נושן בסיפור.

 

  • ממלכת פריאמוס – ממלכת טרויה (צפון מערב טורקיה של ימינו), הקרויה על שם מלכה פיראוס.

הממלכה קיימת כחלק מהמיתוסים של ה"איליאדה" וה"אודיסאוס".

הממלכה הייתה במאבק עם ספרטה של הגמנון בשל חטיפת הלנה, אשת אחיו של הגמנון לטרויה. מאבק זה נגמר בחורבנה של העיר טרויה.

 

  • על פי העדות, הרקע למלחמות היוונים והפרסים, הוא מעשי עוול משותפים של חטיפת נשים הדדית ובפרט כיבוש העיר טרויה ע"י היוונים כתוצאה מכך.

העדות (מפי הפרסים), משקפת את המצב ההתחלתי בו שרר סטאטוס קוו בין הפרסים ליוונים ברחבי הים התיכון ("כי את אסיה ואת העמים שאינם דוברים יוונית תובעים הפרסים לעצמם כרכושם, ואילו לדעתם אירופה והתחום היווני נפרדים לחלוטין", עמוד