ההנחה הרווחת שקיימת בהרבה מקומות היא שקבוצות אתניות נוצרות בעקבות הבדלים אובייקטיביים בין קבוצות שונות. אף על פי כן, יש הרבה מאוד מחקרים שמראים שמה מייצר קבוצות אתניות הוא דווקא המגע בין קבוצות שונות או במילים אחרות, אינטראקציה היא הבסיס להיווצרות של קבוצה אתנית.
במחקר שבארת' ביצע הוא הצביע על כך שבהרבה מצבים למרות שהגבולות האתניים הם לא אבסולוטיים הם עדיין נשמרים על ידי בני החברה. הוא ביצע מחקר על שתי קבוצות בסודן שמקיימות ביניהן יחסי מסחר קבועים ומבחינה מעשית ניתן לעבור מקבוצה לקבוצה דרך חתונה או הגירה וכו'. הוא הראה שעצם הנזילות בין הקבוצות האלו לא משנה עדיין את העובדה ששתי הקבוצות האלה בוחרות לשמור על הגבולות האתניים וכתוצאה מכך קרא לבחון אתניות כתוצר של יחסים חברתיים ולא כמשהו אובייקטיבי שיש לאדם.
גם מיצ'ל התנגד להנחה שההבדלים בין קבוצות הם אובייקטיבים ומצא שאחד המרכיבים העיקריים ביצירה של אתניות היא סיווג חברתי וסטריאוטיפים. במחקרו הוא הדגיש שעם המעבר לעיר הבדלים שבטיים נותרו חשובים ליחסי הגומלין בעיר אך עם זאת קיבלו צורה קצת שונה. הדגש שלו היה שהחלוקה הקבוצתית החדשה שנוצרה לא הייתה קשורה רק לחלוקת עבודה אתנית אלא גם לארגון חברתי שעדיין נשאר מהחברה השבטית. כלומר, אחת התובנות החשובות ממחקרי רצועת הנחושת היא העובדה שהאתניות היא יחסית ובמידה מסוימת היא תלוית נסיבות.