שאלה 1
1. בהקשר להבנת שפה, דו משמעות מבנית הינו מצב בו למילה אחת יש שתי פרשנויות שונות.
לא נכון – כשלמילה אחת יש יותר מפרשנות אחת זוהי דו-משמעות מילונית. דו משמעות מבנית הוא מצב בו עקב המבנה התחבירי של המשפט, תתכן יותר מדרך אחת לחלוקת המשפט לצירופים, או לאיבחון סוג הצירופים – וכתוצאה: אפשרית יותר מפרשנות אחת לגבי משמעותו של המשפט. לדוגמא: 'רותם ביקשה מדני להיפגש עם הועד בהקדם' (בגלל מבנה המשפט לא ברור אם רותם רוצה להפגש עם הועד המנהל בעצמה, או שדני יפגש עמם) .
2. אחת הדרכים בהן ניתן לפתור בעיה, היא באמצעות השוואתה למצבים מוצלחים דומים
בהם התנסינו.
נכון – יישום הנסיון שאדם צבר במצבי חיים דומים לא רק שיכול לסייע לו בהערכת הבעיה ובפתרונה – זהו תהליך שאנו נוקטים תדירות הנקרא פתרון בעיות אנלוגי – בו 'העבר מיידע את ההווה': השוואה בין מאפייני המצב הנוכחי לבין מאפייני מצבים קודמים מובילה את האדם ליצור הכללה באשר לפעולות שיש לנקוט לפתרון הבעיה ע"י הסקה אינדוקטיבית.
3. המונח התאמה בתיאוריה של פיאז'ה מתייחס לשינויים ולהתאמות הנערכים על המבנים
הקוגניטיביים, כך שמידע חדש יוכל להכנס אליהם בקלות רבה יותר .
נכון – פיאז'ה כינה את המבנים הקוגניטיביים שמאפשרים לאדם להבין את העולם בשם סכמות, כשההתפתחות הקוגניטיבית (שמתחילה בסכמות הראשוניות של הילד הן משכל סנסו-מוטורי – רצפים סנסומוטוריים של פעולות בסיסיות של הפעוט כמו הסתכלות, תפיסה ביד וכו') מונעת משני תהליכים בסיסיים: הטמעה (של מידע חדש) והתאמה (של הסכמות לצורך הבנת המידע החדש), המתרחשים שוב ושוב כבר החל מהינקות ובאמצעותם לומד האדם עוד עוד מיומנויות ומתפתח קוגניטיבית.
4. חומסקי טען כי המבנים המנטאליים המאפשרים רכישת שפה מתפתחים כבר במהלך
תקופת הינקות המוקדמת.
לא נכון – ע"פ חומסקי המבנים המנטליים הללו הם מולדים – כלומר, כבר עם היוולדו קיימים בתינוק מבנים מנטליים אלו. הוא האמין שזהו ההסבר לכך שנמצאו למשל מקרים בהם ילדים רכשו מבנים דקדוקיים שלמים חרף העדר קלט מאורגן, ומקרים בהם ילדים חרשים הפגינו יכולת להמציא סימון למרות שלא נחשפו לכל שפה כזו (או שפה מדוברת – אותה לא יכלו לשמוע).
5. הזיכרון האפיזודי כולל פריטי מידע רבים יותר מהזיכרון הסמנטי.
לא נכון – הזיכרון הסמנטי כולל את כל המושגים, העובדות והידע הכללי הידועים לאדם נתון – כך שהזיכרון הסמנטי של כל אדם בוגר שזכרונו תקין כולל מספר עצום של פריטי מידע. לכן, בעוד שגם הזיכרון האפיזודי של אדם בוגר בעל זיכרון תקין יכיל הרבה פריטי מידע – את כל שזכור לו מכלל אירועי וחוויות חייו – בכל זאת ניתן לומר בביטחון שמספר הפריטים שבזיכרון הסמנטי שלו גדול מהם בהרבה.
6. קיימת הטבעה בקרב בני אדם.
לא נכון – הטבעה הוא תהליך המיועד להבטיח את הישרדות היילוד, שבו נקשר היילוד אוטומטית לעצם הנע הראשון שהוא רואה (כמו שברווז שזה עתה בקע מבחין באמו האווזה הזזה, ומיד מתחיל ללכת אחריה). בבני אדם אין התינוקות מוטבעים ע"י הוריהם, אלא נוצרת ביניהם היקשרות: קרי, מתפתח בין היילוד להוריו (או לדמות מטפלת קבועה שלו) קשר רגשי הדוק שהוא אינטנסיבי ומתמשך.
שאלה 2
תארו והסבירו את התהליכים בהם הייתם נוקטים כהורים על מנת להשפיע על ילדכם בכל אחד –
מהמצבים שלהלן.

א. ילדכם נתקף בחמת זעם כל אימת שאינו מקבל את מבוקשו. כיצד תרגיעו? –
בשלב ראשון יש להניח שהילד נוקט בהתקפי זעם כי בשלב מוקדם יותק בחייו הוא למד לבצע התנהגות זו. ע"פ חוק התוצאה: תגובה שתוצאותיה משביעות רצון – הסבירות להישנותה הולכת וגדלה, ואילו תגובה שתוצאותיה אינן משביעות רצון – הסבירות להישנותה הולכת וקטנה. לכן, בשלב ראשון, כדי שלא יהיו לילד תמריצים להמשיך ולנקוט בהתקפי חמת זעם, יש לנסות ולזהות את כל הדרכים שבהן התקפי חמת הזעם מביאים לתוצאות שהן – מבחינת הילד – רצויות (כמו: השגת מבוקשו, הפניית תשומת לב אליו וכיו"ב) – ולהפסיק לפעול בהן. ברגע שהקשר אינו מביא עוד סיפוק כי התגובות הרצויות כבר לא מגיעות תמיד בהמשך להתנהגות – הוא יתרופף (הסיכוי להישנות התגובה יפחת), ולאחר זמן מה תתחיל להתרחש הכחדה של התגובה הזו (התעלמות היא יעילה מאד בדר"כ בזירוז הכחדה). במקביל, הייתי נוקטת בצעדים ליצירת התניה אופרנטית שתגדיל את הסבירות להתרחשות של ההתנהגויות הרצויות (התגברות על תסכול, הבלגה ודחיית סיפוקים) כפונקציה של התוצאות אותן הן יוצרות בסביבה. זאת באמצעות חיזוקים חיוביים שיספקו צרכים פסיכולוגיים (מחמאות וחיזוקים ורבאליים) או פיזיולוגיים (חטיף למשל, למרות שהפיזיולוגיים