שאלה 1
א. ארץ ישראל המנדטורית הייתה חברה דואלית, אשר התקיימו בה זו לצד זו שתי חברות נפרדות כמעט לחלוטין- יהודית וערבית. בסעיף זה אציג ואפרט את התחומים בהם התקיים שוני בין שתי החברות ואעמוד על מקורו.
בתחום התרבותי התקיים שוני בין החברה היהודית המודרנית שהגיעה מאירופה לבין החברה הערבית המסורתית שחיה פה בארץ. החברה היהודית המודרנית הייתה ברובה חברה חילונית עירונית ומשכילה, ולעומתה החברה הערבית הייתה ברובה חברה דתית כפרית ואנאלפביתית. שוני תרבותי התבטא גם כן בשפה- ערבית מול יידיש ולדינו. הבדלים תרבותיים אלה נבעו מארצות המוצא של העולים היהודים ותרבות המערב שרווחה בארצות אלו אל מול התרבות הערבית המסורתית שרווחה פה בארץ ובאזור, שהערבים ראו עצמם כחלק ממנה. התרבות הפלשתינית הערבית (ספרות, מוזיקה וכו') התבססה על מקורות אסייתיים וראתה עצמה כחלק מתרבות ערבית רחבה ובכך והייתה רחוקה מתרבות בה יש שאיפה לייחודיות תרבותית לאומית שמקורה בתרבות המערבית.
בתחום ההתיישבותי ההבדל בין החברות התבטא בהתיישבות יהודית בערים אל מול התיישבות ערבית בכפרים. הבדלים בתחום זה קשורים להבדלים בתחום הכלכלי. המשק הערבי היה משק אגררי בעיקרו בעוד המשק היהודי היה משק תעשייתי ברובו. שאיפת היהודים להקמת בית לאומי ולפיתוח הארץ לטובת מטרה זו, יחד עם האפשרויות שיצרו ההון היהודי וההתיישבות הציונית, קידמו את פיתוח המשק התעשייתי היהודי ובכך הפרידו בין שני משקים שונים- יהודי וערבי.
בתחום הכלכלי, ההפרדה העמיקה את השוני מכיוון שליהודים הייתה אידיאולוגיה של קיומנו בעצמנו ועבודה עברית. בנוסף…..

שאלה 2
בארץ ישראל המנדטורית התקיימו זו לצד זו שתי חברות נפרדות כמעט לחלוטין. בתחום הפוליטי, התקיימה תחרות בין שתי החברות לקידום האינטרסים ואידיאולוגיות המנוגדות האחת של השנייה. על רקע המאבק הפוליטי לזכות בחזקה על הארץ לאחר צאתו של השלטון הבריטי עוצבה מסכת היחסים בין היהודים לערבים.
למן ראשית תקופת המנדט פיתחו היהודים מוסדות פוליטיים- מקומיים וכלל ארציים- במטרה לטפח את האוטונומיה שלהם ומתוך השאיפה האידיאולוגית הלאומית להקמת בית לאומי בארץ ישראל. מוסדות אלה שפעלו לטובת האוכלוסייה היהודית בלבד, תרמו אפוא בתהליך ההיפרדות. אופן הפעילות של ההנהגה היהודית התבססה על דפוסים מודרניים והעמיקה את הפער באופן הממשל בין ההנהגה הערבית המסורתית לבינה. המנדט הבריטי בארץ ישראל הכיר בהנהגה היהודית בשל מעמדם הפורמלי של המוסדות היהודיים. כך נוצרו שני מנגנוני הנהגה שונים במהותם לשתי האוכלוסיות. מנגנון הנהגה מודרני יהודי בעל תמיכה רחבה מהאוכלוסייה והכרה מצד השלטונות הבריטים ומנגנון הנהגה מסורתי ערבי שאינו זכה לתמיכת האוכלוסייה הערבית בארץ וללא הכרה מצד השלטון הבריטי.
התחום הפוליטי, לא רק שפעל לפיתוח של שתי חברות נפרדות אלא חיזק את ביטויי הדחייה ואי-ההכרה של ערביי ארץ ישראל כלפי ההתארגנות הפוליטית הציונית. קידום שאיפותיו הפוליטיות של המפעל הציוני להקמת בית לאומי והגברת הגירת היהודים לארץ ישראל נתפסו בעיני הערבים כניסיון…..