ירושלים לדורותיה
| מוסד לימוד | האוניברסיטה הפתוחה |
| סוג העבודה | ממ"ן |
| מספר ממ"ן | 11 |
| מקצוע | היסטוריה וארכיאולוגיה |
| קורס | ירושלים לדורותיה |
| מילות מפתח | ירושלים לדורותיה, ממ"ן 11 ירושלים לדורותיה |
| שנת הגשה | 2018 |
| מספר מילים | 979 |
תקציר העבודה
ממן 11 ירושלים לדורותיה
ממ"ן 11
ירושלים לדורותיה:
שאלה 1:
לאורך השנים נחלקו חוקרי ירושלים בסוגיה מהו תחום העיר ירושלים בתקופת הבית הראשון, האם בעיר ירושלים בתקופת הבית הראשון נכללו רק שטח הר הבית ועיר דוד או שנכללו שם גם הרובע היהודי, הרובע הארמני והר ציון?
מחלוקת זו התחילה כבר בסוף המאה ה19 ונמשכה עד לסוף שנות ה70 של המאה ה20. על שאלה זו ננסה לענות גם בעזרת המקורות.
ישנם שתי דעות:
הדעה של המצמצמים (מינימליסטים):
הם טענו כי שטח ירושלים לא גדל בתקופת בית ראשון ולאורך כל התקופה היה השטח קטן למדי היינו שטח הר הבית ושטח עיר דוד.
לעומתם עמדו המרחיבים (מקסימליסטים):
הם קיבלו את דעת המצמצמים בדבר הגבולות של העיר במאה העשירית לפני הספירה בזמן ההמלכה המאוחדת אך טענו שבמאה התשיעית החלה להתפשט העיר והקיפה את כל הגבעה המערבית של ירושלים כולל הרובע היהודי והרובע הארמני והר ציון של ימינו. הוויכוח התבסס על פרשנות שונה של הטקסטים המקראיים כך נהפך לוויכוח פוליטי במהלך השנים וישנם השלכות על מעמדה של העיר ירושלים. בשנות ה- 60 הגיע הוויכוח לשיא כאשר בשנת 1961 החלה הארכאולוגית קתלין קניון הבריטית את חפירותיה בירושלים, קתלין הייתה מקבוצת המצמצמים, החפירות כמשכו שבע עונות באתרים עיר דוד ובשטח הגבעה המערבית. בסיום החפירות קתלין הסיקה שבגבעה המערבית לא היה ישוב בכל תקופת בית ראשון, ובגבעה ישבו רק בתקופת החשמונאים. לאחר חפירותיה של קתלין השתנתה המפה הפוליטית בישראל בעקבות מלחמת ששת הימים השליטה עברה לידי ישראל והתחילו לחפור בקנה מידה רחב בסביבת הר הבית ובגבעה המערבית, תוצאות החפירות שינו את הוויכוח על גבולותיה של העיר ירושלים בימי הבית הראשון כאשר שרידים מתקופת הברזל נמצאו בשטחי החפירות, התברר שהגבעה הערבית הייתה מאוכלסת בימי הבית הראשון. נמצאו שירידי מבחנים וכלי חרס המעידים שהיו חיים במקום, על שרידי הבתים הללו נבנתה חומה, נחשפו שרידים באורך של כ- 75 מטרים, החומה בנויה כולה אבני גוויל גדולות ללא שימוש בטיט, ואבנים קטנות תקועות במקומות שונים ברווחים שביניהן. כינויה של החומה הוא "החומה הרחבה" היא נקראה כך בגלל הרוחב שלה, ובגלל הופעה השם שלה בספר נחמיה כאחד משני הביצורים שבנו שבי ציון: "חומת העופל" ו"החומה הרחבה" (ספר נחמיה)
לסיכום:
מסקנותיה של כותבת המאמר לגבי הוויכוח בין המינימליסטים לבין המקסימליסטים:
בעקבות חשיפת "החומה הרחבה" ניתן לומר שירושלים כן התרחבה בתקופת הבית השני כמו שטוענים המקסימליסטים, אך לגבי הוויכוח על מהותה וצורתה של ההתיישבות בגבעה המערבית אין תשובה אחידה ועדיין ממשיכים החוקרים לחקור בנושא.
שאלה 2:
ערכה הלאומי והדתי של ירושלים התחיל בימי דוד ושלמה:
