לורה בוהאנן במאמרה "שייקספיר בג'ונגל" שואלת בעצם האם לבני האדם הבנה אוניברסלית. היא עוסקת במתח הקיים בין השונה והדומה, בין האוניברסלי לפרטיקולרי. ואכן ניתן לראות במאמר כמה נקודות דמיון ושוני בין התרבות האמריקנית לבין תרבות שבט טיב. נקודת הדמיון היא שכאשר לורה סיפרה להם שאמו של האמלט התאלמנה ומיהרה להתחתן עם קלאודיוס (דודו של האמלט), בני שבט הטיב הסכימו שטוב עשתה כי על האלמנה להתחתן מחדש על מנת לדאוג לעצמה. לורה סיפרה להם שבתרבות האמריקנית מקובל גם כן שאלמנה תתחתן בשנית אך רק לאחר שנתיים.
נקודת השוני בין התרבות האמריקנית לבני שבט הטיב היא התייחסותם לרעיון של חיים לאחר המוות. לפי התרבות האמריקנית והאירופאית קיים המונח רוח שמייצגת את הנפש של המת שמופיעה בצורה שאינה מוחשית כמו שבסיפור אביו של האמלט נגלה לשומרים ולבנו ובא לספר לו על אשר אירע לו. לעומת זאת, בני שבט הטיב התקשו להבין את המונח "רוח" משום שאינם מאמינים בחיים לאחר המוות ותרגמו את המונח הזה לזומבי או לאותות וכשפים.