שאלה 1
א. על פי תיאור המקרה, ולאור אמנת העבודה הבינלאומית מס' 111, מדובר באפלייתה של איילת מחמת מין. בקשתה לגלם תפקיד של גבר רקדן לאור נסיבות התפקיד הפנוי שנותר נדחתה, כלומר פסילת מועמדותה של איילת לתפקיד הינה לכאורה על בסיס היותה אישה ולא גבר. סעיף 1 (א) לחוק קובע כי: "כל הבדלה, הרחקה או עדיפות מטעמי גזע, מין, דת, השקפה מדינית…
על אף האמור, ניתן לבחון את המקרה על פי סעיף 1, פסקה 2: "הבדלה, הרחקה או עדיפות לגבי עבודה מסוימת, המבוססות על דרישותיה הטיבעיות של אותה עבודה, לא יהיו רואים אותן בגדר הפלייה". כלומר: …
ב. בהנחה כי איילת מגישה תביעה משפטית בנוגע לאפלייתה, במאי המופע יוכלו להעלות להגנתם את סעיף 1, פסקה 2 (כאמור) ולפיכך להסתמך על החריג …
שאלה 2
א. בכפוף להוראות המישור הבינלאומי, מישל תוכל להסתמך על אמנת העבודה הבינלאומית מס' 111 ועל איסור ההפליה מטעמי צבע (עור) ומוצא. מישל היגיע משוודיה והיא בעלת צבע עור בהיר ועל כן החליט נחום מעסיקה לאפלות אותה ולעכב אותה מלצאת..
ב. טענתו של נחום כי לא התכוון לפגוע במישל וכי חשש בתום לב מתוצאות השהייה שלה בשמש לא יתקבלו בבית המשפט, עקב חוסר חשיבותה של הכוונה. בניגוד לדין הפלילי, בו נבדקת הכוונה (חובה להוכיח את הכוונה), בדיני השיוויון בוחנים …
שאלה 3
עקרון השוויון בעבודה אכן הוכר כזכות חוקתית במשפט הישראלי, ההסבר לכך נובע מפרשנותו של השופט אהרון ברק והחלטתו/חקיקתו על דוקטרינת הזכויות הנגזרות. בשנת 1992 קיבלה הכנסת את חוקי היסוד והמילה שיוויון לא נכללה באף אחת מהם. כאמור, השופט ברק פירש את המילה כבוד כ-שיוויון, כי טען שאדם שלא מתייחסים אליו באופן..
שאלה 4
יריב טוען כי הסירוב לקבלתו לעבודה נובע מטעמים מפלים ובעיניי הוא צודק.
על פי סעיף 2 ג' לחוק שיוויון הזדמנויות בעבודה ניתן להגדיר את הגבולות לחריגה המותרות בעת קבלת עובד/ת לעבודה. חריגה זו צריכה להיות אוביקטיבית ואף להתבסס על עצם מהות התפקיד, כלומר כל פסילה או העדפה של מועמד/ת לתפקיד הקשורה למהות או אופי התפקיד, תיראה כאילו הגונה ולא מפלה. על אף זאת, החריג הנ"ל מ..
פסיקה רלוונטית להוראת החוק:
חברת אלעל קבעה כי דיילי צוות אויר יהיו חייבים לפרוש מעבודתם בגיל 60, בו בזמן שיתר עובדי החברה (טייסים, דיילי קרקע..) אינם מחויבים בפרישה בגיל הזה. בית הדין נדרש לדון בסוגיה האם מדובר באפלייה מחמת גיל או שמא אבחנה מותרת המחייבת..