שאלה 1

א) ליאו שטראוס במאמרו "פילוסופיה מדינית מהי?" טען כי פילוסופיה מדינית היא חתירה אחר אמיתות מוחלטת, חיפוש בלתי פוסק אחר האמת. לטענתו , מטרת הפילוסופיה המדינית היא הפיכת הסברה הרווחת על עניינים מדיניים לידיעה (עובדות) על עניינים מדיניים. ליאו שטראוס הגדיר את הפילוסופיה המדינית כרכישת ידיעה על החיים הטובים בחברה.
במאמר ישנה בעיקר הבחנה בין הפילוסופיה המדינית למחשבה המדינית. במאמר נטען כי מחשבה מדינית היא בעיקרה התבוננות באידיאות מדיניות או תיאורן . (אידאה הינה האידיאל המדיני שאליו אנו צריכים לשאוף כמדינה) . בעיניו, מחשבה מדינית לא מבחינה בין סברה לידיעה ובין אמת לשקר. הרעיון הינו אידאלי ולפיכך נמצא בתחום הרצוי ולא המצוי.
פילוסופיה מדינית היא הכרה וחתירה לאמת הקיימת בנוגע למציאות המדינית או הפוליטית. ליאו שטראוס, כמו הוגים לפניו, האמין שבכדי להגיע לאמת האחת, האידיאה, על החוקרים לעבור תהליך ארוך הכולל מחשבה ודיון ערכי ורציונלי על מהות החיים בחברה . לטענתו, על החוקרים לעלות טיעונים ולסתור אותם במהלך הדיון עד אשר יגיעו לאמת האחת, שתחשב כעובדה – ללא צורך בבדיקה אמפירית.
ליאו שטראוס חשב כי הפילוסופיה עצמה איננה ידיעת האמת. השכלתו של הפילוסוף לא מקנה לו את האמת, אלא מאפשרת לחפש אחריה. לטענתו, נקודת הבסיס של הפילוסוף היא " שהוא אינו יודע מאומה " וכחלק מהכרת הפילוסוף ב"בורות" שלו, נגזר עליו לחקור עד הידיעה.
ליאו שטראוס האמין גם כי מדע המדינה , לא יכול להתקיים כמדע אמפירי נטול ערכים. הוא טען כי במידה ועליית הפוזטיביזם תימשך, תעלם הפילוסופיה המדינית קליל. אך זאת , בניגוד לכך שהאמין באמיתות נצחיות ואוניברסליות. טענתו כלפי הפוזטיביסיטים הייתה נחרצת. שטראוס סבר כי מחקר פוליטי שלא יעסוק בערכים ובצדק יהיה שגוי מיסודו ולכן מיותר.