תוכן עניינים:

1. 1. מבוא                                                    עמ'  2   –  3
2. 2. עקרונות מוסר בעסקים ויישומם עמ'  4

2.1   חובות                                                  עמ'  4

2.2   זכויות                                                  עמ'  4   –  5

2.3   הסכמה חברתית                                 עמ'   5

3. 3. תחליפי מוסר עמ'    6

3.1  השוק כתחליף מוסר                            עמ'    6  –  7

3.2  החוק כתחליף מוסר                           עמ'    7

4. 4. הקוד האתי האותנטי עמ'     8  –  9
5. סיכום עמ'   10
6. רשימה ביבליוגרפית עמ' 11

1. 1. מבוא

"הומור הוא כלי תקשורתי חשוב, ההומור והצחוק ממלאים תפקיד חשוב בשמירת הבריאות הנפשית והגופנית של האדם".( זיו , 1981  עמ' 73)  ההומור יכול לשמש ככלי עיסקי חשוב. שימוש נכון בהומור בעסקים יכול לשבור את הקרח, ליצור תקשורת ביינתרבותית עם הלקוח בדרך לקידום העסקים. ההומור יכול לשמש ככלי מאוד אפקטיבי להעברת מסרים, ברמה האישית הוא משחרר ממתח ומלחץ , הנילווים לא אחת לשותפים בעסקים, הוא הופך את הנוכחים לנינוחים ורגועים יותר.

ההומור הוא כלי מצויין גם להתמודדות במצבי משבר. הוא יכול להסיר מחיצות בין אנשים, להפחית כעסים הנקרים בדרך ולהנעים את האוירה. לאנשים המשתמשים בהומור יש סכוי טוב להתקדם. מחקרים רבים מראים שגם מנהלי חברות ועסקים מבינים את חשיבות השימוש בהומור מול העובדים שלהם. בסקר שנערך ב500 חברות מובילות בארה"ב, 95% מהמנהלים דיווחו שהם משתמשים בהומור בקשריהם עם העובדים שלהם ובכלל בעסקים. חברות ידועות בעולם יצרו לעובדים אווירת עליצות הומוריסטית קלילה.  בין היתר בתוצאות הסקר דווח שבגיוס עובדים יעדיפו מועמדים בעלי חוש הומור. (כהן , גלובס 2004)

אך מצד שני , ההומור ,המשעשע ומבדר  יכול להיות פוגעני מאוד כלפי יחידים או קבוצות. הומור שלעיתים הוא תוקפני, ביקורתי ולעגני יכול לגרום לעוינות והשפלה שלא רק שאינם תורמים לחיוביות המצב אלא פוגעים באדם ממול ומשבשים ואף מזיקים לעסקה טובה. שימוש מושכל בהומור יכול כאמור להוות מנוף עסקי חשוב, אולם לשם כך חשוב להכיר את שימושי ההומור השונים הקיימים בתרבויות שונות, בנורמות המקומיות.

בפרו"ס זה אנסה לדון בדילמות כמו: מתי ההומור והצחוק הופכים לכלי פוגעני בעולם העסקים? מהם הגבולות שחשוב להעמיד על מנת לא לגרום לפגיעה? והשאלה הכי חשובה אולי  מהי מידת המוסריות הנדרשת במקרה של הומור פוגע, האם המוסר קודם לרווח העיסקי? מהי המידתיות שבשימוש בהומור?

בפרק 2 אבדוק את הסוגיות הללו דרך עקרונות המוסר השונים,עקרונות הבאים לעזרתם של מקבלי ההחלטות בעסקים. עקרונות כמו החובות, הזכויות והסכמה חברתית. ארצה לבחון האם ניתן ליישם כל אחד מעקרונות אלה  בהקשר לסוגיות שאני רוצה לבדוק במחקר זה.

בפרק 3  אבדוק את תחליפי המוסר השונים,כלומר אסטרטגיות חלופיות  בהם נעזרים ארגונים בפעילות העסקית. אבדוק כאן את השוק כתחליף מוסר ואת החוק כתחליף מוסר. אנסה לראות כיצד הם באים לידי ביטוי בהקשר לנושא העבודה שלי , ההומור הפוגעני בעסקים.   האם באמת הם יכולים להוות תחליף טוב למוסר עצמו.