תקציר העבודה:
העבודה בוחנת כיצד יש לעצב משפטית את חובת הדיווח של גופי תשתית קריטית (אנרגיה, תקשורת, בריאות) בעת אירוע סייבר. היא מנתחת את כשלי השוק שיוצרים תת-דיווח (כמו פחד מפגיעה במוניטין) ומבצעת מחקר משווה בין המסגרת הריכוזית של סינגפור (המטילה חובת דיווח מהירה של שעתיים) לבין המסגרת מבוססת החוסן והסיכון של אוסטרליה (המבחינה בין זמני דיווח של 12 ל-72 שעות). בסופה, העבודה מציעה מודל רגולטורי משולב בן 5 שלבים המאזן בין צורכי הביטחון הלאומי של המדינה לבין האינטרסים העסקיים של החברות המדווחות.