אחריות תאגידית הינה האופן שבו הארגון מביא בחשבון הוגנות, שיקולים חברתיים, סביבתיים, כלכליים ואתיים בערכיו ובפעילותו, בדרכו להשגת הצלחה עסקית לטווח ארוך. זוהי גישה אסטרטגית המציעה לעסקים לקחת בחשבון מיוזמתם שיקולים חברתיים וסביבתיים בקבלת ההחלטות שלהם על מנת להבטיח הצלחה לאורך זמן. הסוגיות הנדונות בשאלה הינן תיקון הצעת חוק בדבר אופן בחירת החברות אשר ינהלו את קרנות הפנסיה בארה"ב כאשר ההתלבטות האם לפעול לטובת מקבלי הפנסיה בלבד – על פי קריטריונים של תשואה בלבד או שיש לקחת בחשבון ניהול השקעות על פי קריטריוניים של esg. החוק הבסיסי בהיותו מ 1974 אינו מפורש אבל ברור שאז היתה הגישה גישת שיקולים פיננסיים – תשואה בלבד! מטרת התיקון היא לאשר שהחוק המדובר יחייב את מנהלי הקרנות לבחור השקעות ומסלולי השקעות בהתבסס אך ורק על שיקולים פיננסיים הרלוונטים להיקף הסיכון הכלכלי העולה מהשקעה מסוימת. בגלל נטיית השוק לשלב יותר ויותר שיקולי ESG יוצא משרד העבודה עם הצעה לתיקון *המדגישה* את עדיפות השיקולים הפיננסיים על פני ה ESG ומבקש את תגובת הציבור. עם זאת, הנטייה של הממשלה לקחת בחשבון שיקולי esg כאשר יש 2 השקעות פוטנציאליות בעלות נתונים פיננסיים זהים. וכאן נכנס תפקיד המדינה כרגולטור אחד הצירים המרכזיים נע בין התפיסה הוולונטרית של אחריות תאגידית ומיקומה בתחום שמעבר לציות לחוק לבין התפיסה הרגולטורית החותרת לעגן את האחריות התאגידית במסגרת המאפשרת אכיפה והטלת סנקציות. במקרה שלפנינו מתן עדיפות לשיקולי ESG הולכת יחד עם הגישה הוולונטרית על מנת לייצר חדשנות ותחרותיות בכדי לקדם השקעות המקדמות esg מתוך ראייה מערכתית כוללת של כלל הציבור עם כדאיות השקעתית לטווח הארוך. החקיקה המהותית ביותר באחריות תאגידית היא חוק SOX Sarbanes Oxley-רגולציה בארה"ב שפורסם ב- 2002 ועשה רפורמה בענף חשבונאות על אופן דיווח של חברות. בשל אי תפקוד של המבקרים שומרי הסף של החברות, חוקק חוק אמריקאי אשר קבע סטנדרטים מחמירים על מנת לייצר רפורמה בכל ענף החשבונאות ולשם הסדרת אופן הדיווח והניהול התאגידי של חברות ציבוריות בארה"ב בנסיון למנוע אסונות פיננסיים עתידיים ולשקם את האמון במשקיעים. ניתן לראות שהצעת התיקון פועלת על פי המתווה של הממשל התאגידי המדבר על פיקוח ודיווח למשקיעים משקף את הסיכונים ומאפשר שקיפות. ולכן, ממשל תאגידי קפדני – מבטיח התנהלות דירקטריון אפקטיבית, מאזן בין תפקידי מנהל הכספים, מבקר ומכיר בחשיבות בעלי כישורים מוכשרים, מנווט, מבצע ניהול יעיל ומבוקר תוך ניהול סיכונים, מקדם אמון ואמינות ותורם למוניטין המותג. באירוע שלפנינו ניתן לראות שבפועל ההשקעות בקרנות הפנסיה מתבססות על קרנות השקעה סביבתיות, ששמות דגש על השקעות אחראיות בתחומי סביבה, חברה וממשל תאגידי אשר משקף את התפיסה הוולונטרית של אחריות תאגידית.
2.מחזיקי עניין הינם אנשים וקבוצות שמושפעים או משפיעים על החלטות, מדיניות ותפקוד הארגון. העניין של מחזיקי העניין בתאגיד, הציפיות כלפיו או הדרישות ממנו, נובעים מפעולות שנעשו על ידי התאגיד בעבר, נעשות בהווה, או עתידות להיעשות בעתיד. חשיבות מחזיקי העניין הינה איזון בין שלל האינטרסים, האתגרים והיעדים של הארגון וכן אינטגרציה של כלל עמדות מחזיקי העניין מבטיחה מודל עסקי נכון. אלה הם, לרוב, מחזיקי העניין המרכזיים של העסק:
כדור הארץ: מושפע ונפגע לאור העובדה שחלק מהחברות שמשקיעות אינן מקדמות esg דבר המביא לפגיעה באיכות הסביבה ולירידה ניכרת באיכות החיים של האנושות דבר אשר ישפיע בין היתר על איכות חייהם של מקבלי הפנסיה העתידיים אשר לא יהנו מהתשואה של כספם.
השלטון: משפיע על החברה באופן מתן הרשיון לפעול בהתאם לחוקים של כל מדינה וגביית מיסים.
שותפים עסקיים: משפיעים ישירות על הלקוחות ועל מדיניות החברה, יוצרים קשרי אמון, פיתוח עסקי של מוצרי החברה, מינוף תהליכי עבודה.
סביבה: מושפעת ישירות שמירה על סביבה נקייה תוך פיתוח מוצרים בתהליכים נקיים וכפועל יוצא מכך שמירה על מוניטין ואפשרות לשגשוג.
הלקוחות, צרכנים, תקשורות וקבוצות לחץ: אחריות תאגידית נקבעת על-ידי הצרכנים והרשת החברתית מעלה עסקים המבוססים על כלכלכה ירוקה ומתגמלת אותם ביד נדיבה. הציבור אליו פנו ישפיע על ההחלטה בדרך ההשקעה. הלקוחות מושפעים ישירות מהתשואות וישנם סיכונים בהשקעות בהתאם למסלולים שבחרו, כאשר בחירה בחברות אשר אינן פועלות על פי ערכי הקיימות עלולה לקרוס ולגרום לירידה בערך המניות של הלקוחות ולהפסד של כספי הפנסיה.
הדירקטריון/הנהלה: משפיעים ישירות מאחר והם מקבלים את החלטות הכדאיות של ההשקעות.
כשאנו מדברים היום על ממשל תאגידי אנו מדברים על כלי הניווט של התאגיד על התשתית לקבלת החלטות, התהליכים, התפקידים והנושאים לקבלת ההחלטות, ולאו דווקא על ההחלטות עצמן.
קהילה וחברה: סיוע ופיתוח סוציואקונומי: מושפעת מאחר וההשקעות בקרנות הפנסיה הם בחברות הפועלות בקריטריונים של esg אשר מקדמות ערכי קיימות ויוצרות השפעה וחיזוק בקהילה – חברה עסקית שפועלת בפריפריה מיצרת השפעה תעסוקותית אשר מעניקה ערך לארגון.
ספקים: בחירת ספקים אשר תתבצע על פי כדאיות פיננסית תביא להשפעה שלילית עקב היצע ספקים מצומצם אשר ילך וירד עקב שיקולי כדאיות ורווחיות. לעומת זאת, חברה שתבחר את הספקים על פי קריטריונים המקדמים esg תביא להשפעה חיובית.
משקיעים : מבעלי ההון, הרווח מתבטא בין היתר בחלוקת דיבידנדים תוך הקפדה על שקיפות ודיווח. יכולים להיות מושפעים ומשפיעים על פי ערכי החברה אותה הם מובילים, ככל שהם פועלים על פי ערכי קיימות הסיכוי שבעלי העניין יתנו בהם אמון גבוה יותר וככל שהמצב הפוך בעלי העניין עשויים לאבד אימון ובכך לפגוע פגיעה אנושה בפעילות העסקית של החברה.
עובדים : כוח עבודה שמשפיע על מטרות הארגון, השפעה חיובית במתן תנאי עבודה טובים ופיתוח אישי. תיתכן השפעה שלילית מעצם העניין שהחברה תפסיק לפעול על פי esg כלומר התרומה באחריות תאגידית תתבטל ובנוסף לכשל הסביבתי והחברתי הערכים של החברה והדוגמא האישית ייפגעו דבר אשר יפגע במוטיבציה של העובדים ויביא לירידה בתפוקות ועשוי להביא להפסדים ניכרים. לכן ישנה חשיבות רבה ברתימת עובדים לערכים הפיננסיים לצד הערכים הסביבתיים. אחת הדרכים לעשות זאת היא באמצעות השקעה מתמדת באג'נדה חברתית בעלת זיקה ישירה לליבה העסקית של החברה ותקשור של העשייה לעובדים, לצרכנים ולשאר מחזיקי העניין של החברה.
3.אחריות תאגידית היא תחום צומח אשר צובר תאוצה בעולם כולו וגם בישראל. התחרות המתגברת, בצד הרגולציה, דרישות המשקיעים והשקיפות כפי שמתבטאת בעולם הדיגיטלי בו אנו חיים, מגבירה את האחריות הרובצת על כתפי המנהלים לפעול באחריות ומביאה יותר ויותר תאגידים להכרה כי בניהול נכון של תחומי האחריות התאגידית טמונה תרומה משמעותית לשגשוג וצמיחת התאגיד ולניהולו התקין. יצירת ערך חברתי אינה נופלת בחשיבותה מיצירת ערך כלכלי לבעלי המניות. ארגונים המנהלים את ההשפעות החברתיות והסביבתיות שלהם במסגרת האסטרטגיה העסקית, ומשיתים על עצמם מדיניות ירוקה וגישה חברתית, נהנים בין השאר משיפור במוניטין וצמצום עלויות. בשנים האחרונות יותר חברות בעולם וגם בישראל לוקחות לידיים את נושא האחריות החברתית התאגידית. הן מתחילות להתייחס אליו כגישה ניהולית, המשלבת באסטרטגיה העסקית גם את ההשפעות החברתיות, הסביבתיות והכלכליות של פעילות הארגון, לא רק שורת הרווח הכלכלי של הארגון מעניינת, אלא גם התנהלות הלוקחת בחשבון תרומה לחברה ושמירה על הסביבה. ומכאן, הצעת התיקון *המדגישה* את עדיפות השיקולים הפיננסיים על פני ה ESG ומבקשת את תגובת הציבור, לצד הנטייה של הממשלה לקחת בחשבון שיקולי esg כאשר 2 השקעות פוטנציאליות בעלות נתונים פיננסיים זהים, מביאה לכך שיותר יותר תאגידים יבחרו בחברות המקדמות ESG מתוך ההבנה שטמונה תרומה משמעותית לשגשוג וצמיחת התאגיד ולניהולו התקין. לאורך הלמידה בקורס ראינו שהדרך הנכונה ביותר לבנות את המוניטין של חברה היא לתחזק את יחסי האמון עם הציבור בשגרה ולא לחכות רק לרגעי משבר. במהלך הלמידה נוכחנו לדעת שחיבור בין קהילה לעסקים מייצר רווח לכולם בכל נקודות הממשק החשובות לעסקים. להלן טיעונים המצדדים בעד ונגד תיקון חוק הנאמנות (הרוב נגד תיקון החוק):
טיעונים נגד הצעת החוק:
*טום פרידמן במאמרו "אודיסאה" באוקטובר 2009 לאחר המשבר ב 2008 כתב: "מדוע כמה מהבנקים הגדולים בעולם וכמה מהקרחונים נמסו באותו זמן ? מדוע המשבר הכלכלי והמשבר הסביבתי הם שני צדדים של אותו מטבע? התשובה–שימוש בחשבונאות לקויה. אפשרו לאנשים לקחת סיכונים ולממש רווחים, ולאחר מכן הטילו על החברה את תשלום ההפסדים.
*במאמרו במאמר תיאורית מחזיקי עניין קורא רוברט פרימן תיגר על האסכולה הקלאסית פרימן אומר שכדי שכל זה יקרה – גם התקנות והחוקים בעולם המשפט צריכים להשתנות כך שיקרו 3 דברים: תאגידים צריכים לפעול לטובת כלל מחזיקי העניין שלהם – כך צריך להיות מוגדר בחוק. בנוסף, הדירקטורים המנהלים את החברה צריכים לפעול למען ייצוג האינטרסים של כלל מחזיקי העניין – ומחזיקי העניין בתורם צריכים להיות מסוגלים לנקוט בסנקציה אם הדירקטורים כושלים במשימתם לייצג את האינטרסים שלהם.
*במ"י לעניין הגדרת תכלית החברה ניתן לראות שהיא קבועה בסעיף 11 לחוק החברות: אשר מכיר בעובדה שלחברה יש אחריות והתחייבות לבעלי המניות ולכלל הציבור.
*גם הבנק השוויצרי הגדול ביותר UBS פירסם ללקוחתיו הפרטיים המלצה גורפת שבה הוא מגדיר את ההשקעות בנות קיימא כפיתרון מועדף לעומת השקעות מסורתיות.
*בהרווארד פורסם מאמר שקבע שהתאגיד הוא ישות עצמאית, מרבית בעלי המניות שלו הם אנונימיים ומרוחקים ממנו, הדירקטורים והמנהלים אינם שלוחים של בעלי השליטה אלא נאמני התאגיד ומכאן חובתם להפעיל שיקול דעת עצמאי לט"ה לטווח הארוך.
*לאחרונה נחשפה תובנה בקרב הציבור שישנו סיכון הולך וגובר מהשפעות שינויי האקלים על העסקים שבהם הם מושקעים. ההבנה הזו דוחפת אותן לשאול יותר, על המוכנות להשקיע בחברות אלה. היא דוחפת חברות מזהמות, לדווח על פעילותן המהווה כלכלה נבונה של הערכת סיכונים, מוניטין ובחינה של עלויות תפעול. בשנת 2019, רבע מכל מנהלות הנכסים בארה"ב משתמשות במדדי ESG באנליזות שלהן, ו־85% מכל חברות S&P 500 מדווחות על גורמי סיכון על כן, גורמים של השקעות אחראיות הם כבר חלק מהמיינסטרים עבור הציבור ועבור המשקיעים.
בניגוד גמור לפרוטקציוניזם על תעשיית הפחם ניצבות קרנות ESG. דווקא ברוח השוק החופשי הן מציגות שנה אחר שנה עלייה במספר הקרנות וזינוק בהון שזורם אליהן.
*במאמר גישה אסטרטגית לשינוי אקלים: פורטר וריינהרט מתיחסים לשינוי האקלים כעובדה קיימת המחייבת את מקבלי ההחלטות בחברות השונות לפעול כאן ועכשיו ולהתייחס אליה כמשתנה עסקי חיוני לכל דבר. הדרך להתמודד עם שינויים מסוג זה טמונה לפני הכל בהיערכות מוקדמת בדמות הפיכת שרשרת האספקה של החברה הפתוחה לשינויים תדירים ותכופים.
טיעונים בעד ההצעה:
*ההצעה לתיקון הצעת החוק נועדה להבהיר שהנושא החברתי סביבתי הוא פחות חשוב ומה שחשוב הוא מה שכתוב בשורת הרווח. בממשל של הנשיא דונלד טראמפ טוענים כי זוהי יצירת בהירות רגולטורית לגבי חובת הנאמנים, ויש לשמור על האינטרסים של המוטבים בחזית החלטות ההשקעה. הנאמנים לא יכולים לשים דגש על השקעות אחראיות רק כדי לקדם מטרות לתועלת החברתית הגדולה, למשל אוויר נקי. הם גם לא יכולים להניח כי גורמים אלה מטבעם הם חיוביים כלכלית. לפיכך, להביא בחשבון שינוי אקלים הוא כישלון של חובת הנאמנות.
*מילטון פרידמן במאמרו "האחריות החברתית של עסקים היא למקסם את ריווחיהם" לכן עיקר עיסוק המאמר הוא במנהלי התאגידים כבני אדם. לטענתו הכפיה של האחריות החברתית היא הסיבה שבעטיה קראו לאחריות החברתית בספרי הקפיטליזם "דוקטרינה חתרנית מיסודה", בעוד שלמעשה יש אחריות חברתית אחת של העסק: "להשתמש במשאבים של העסק להגדיל את הרווחים", כלומר לשמור על תחרות גלויה וחופשית ללא הטעיה או הונאה.
4.שני עשורים של מאמצים ומאבקים פוליטיים הנוגעים למשמעותה של האחריות התאגידית הובילו לפיתוחה של גישה עסקית – אחריות חברתית כהשקעה משתלמת. על פי הגישה העסקית, מדיניות ופרקטיקות של אחריות חברתית משפרות את תדמיתם של תאגידים ומושכות לקוחות ומשקיעים, מחזקות את הקשר העסקי לבעלי עניין שונים, משפרות את יחסי העבודה בארגון, ובסופו של דבר מיטיבות עם ערך המניות של התאגיד. דוגמא למהלך בעל ערכי קיימות בהשקת מרכך כביסה מרוכז באריזה של ליטר אחד המחליף את האריזה של ה- 4 ליטר. דעתי האישית בנושא האמריקאי שעליהם לכוון את כל האמצעים והמטרות שלהם להמשיך בדרך בחירת משקיעים המקדמים ערכים של ESG ולצורך שימור המצב הקיים, להנגיש למחזיקי העניין ולציבור את כל המידע ואת החשיבות לבחירת משקיעים אלה לטובת מוטבי הפנסיה בארה"ב. חשוב שיעשה בשיתוף ובעידוד המדינה תוך מתן עידוד והטבות לעסקים כדי לגרום להם להיות חלק מהחברות הללו. תאגידים חייבים לנקוט צעדים יזומים להבנת ההשפעה של פעילויות קיימות על זכויות אדם חברה וסביבה ובכך בעצם לחזק את הקרנות המושקעות של מקבלי הפנסיה ולהביא להמשך ביציבות ברווחים לאורך השנים. ישראל אל מול העולם – דלת הכניסה להטמעת האחריות התאגידית בישראל היתה דרך תרומה לקהילה – מפילנתרופיה מסורתית להשקעה חברתית אסטרטגית. ומכאן אני סבורה שללא השליחות החברתית חברות לא יוכלו לנצל את הפוטנציאל שלהן ויאבדו את הרישיון שלהם לפעול שניתן להם ע"י מחזיקי העניין שלהם ויהיו חשופים לתביעות. לדוגמא: חברת האנרגיה אמרון שהחלה כמפעילת צינור גז מיוסטון וגדלה לאחת הגדולות בעולם קרסה כמגדל קלפים בעקבות אי סדרים הכולל זיוף דוחותיה כדי להעלות את המניות שלה. החזון הוא לבנות עולם טוב יותר וכלכלה בת קיימא, ליצור חיבור בין אימפקט לרווחיות והדבר החשוב ביותר הוא לתת משמעות להשקעות. על כן, יש לשים דגש פחות על תוצאות עיסקיות בטווח הקצר מאחר ולעניות דעתי השקעות חברתיות יסבו בטווח הארוך תוצאות עסקיות רווחיות וכפועל יוצא מכך למקבלי הפנסיה מובטחות תשואות רווחיות ויציבות לאורך שנים רבות ואפשרות כלכלית לפרוש בכבוד. כדי להבין זאת יותר לעומק, ניתן לקחת את הדוגמה של חברת לוריאל, אשר זכתה בשתי הוקרות מטעם הארגונים Ethisphere ו-CDP על אחריות חברתית תאגידית. החברה מטמיעה זה שנים את תחום הקיימות והאחריות החברתית כחלק בלתי נפרד ואסטרטגי מליבת העשייה העסקית שלה, ובכך, למעשה, התרומה לסביבה גם מובילה לחיסכון בעלויות. דעתי בנושא הרגולציה בישראל: הגישה העסקית מנטרלת התנגדויות הגורסות כי הנהלות המחויבות לאחריות תאגידית עלולות לפעול בניגוד לאינטרסים של בעלי המניות. ממשק המיישב בין שיקולים כלכליים לשיקולים ערכיים ממריץ משקיעים ומנהלים בארגון לאמץ מדיניות אחריות תאגידית שמבוססת על נימוקים תועלתניים. אימוץ הגישה העסקית מקלה על תאגידים לטעון שאסדרה כופה עלולה לחבל בהתקדמות האחריות תאגידית מפני שהיא מבטלת את התמריץ העסקי לפתח ולהרחיב את האחריות על בסיס תחרותי הבסיס המדעי העומד בתשתיתה של הגישה העסקית המאיץ יוזמות מדידה והערכה שונות, המבססות את הקשר בין אחריות חברתית ובין רווח פיננסי. לדוגמא: חברת דירוג האשראי Standard & Poor’s החלה לפרסם מדד העוקב אחר ביצועי המניות של חברות המדורגות לפי ביצועיהן הסביבתיים, החברתיים .העיתון הבריטי Financial Times פיתח מדד של חברות אתיות, שאותן אפשר להעריך ביחס לדיווח הבורסאי של כלל החברות. בישראל פיתח ארגון ״מעלה״ מדד מקומי המבוסס על הרעיון שיש תשואה לאחריות. כך משמשת הגישה העסקית מנוף לפיתוח שוק של שירותים ומכשירים השואפים לייצר סטנדרטים הניתנים לכימות, מנוף המאפשר, בסופו של דבר, הערכה כלכלית של האחריות התאגידית. לכן, אם תאגידים בישראל יגבילו ויסדירו באופן וולונטרי את התנהלותם, מתוך אחריות כלפי מחזיקי הענין שלהם, הממשלה לא תצטרך לעשות זאת במקומם. לכן, לדעתי מידת הרגולציה הראויה בתחום של אחריות תאגידית היא שעליה להישאר וולנטורית בתחומי הרגולציה העצמית, על המחוקק להטיל על תאגידים חובת דיווח בנושא, חברה סביבה וממשל תאגידי ונדרש להתקין תקנות מחייבות לפעולה בנושאי חברה, סביבה וממשל תאגידי. מבחינת המדינה חשוב ביותר שהיא תטמיע ערכים המקדמים ESG אשר תתבצע בשיתוף מלא עם עסקים מוכווני שוק תוך עידוד לשימוש במודלים של חדשנות מתוך רצון כנה לתת ערך מוסרי וערכי למחזיקי העניין שלהם ומתוך ההכרה שאחריות תאגידית מבטאת סולידריות של המגזר העסקי עם החברה והמדינה. בשים לב למגוון האתגרים וחובות הנאמנות החלות על מנהלי הנכסים והמוסדיים בישראל, ראוי מחד שהרגולטור ייצור מסגרת מוסדרת ומפורשת לציפיותיו בתחום ה-ESG ומאידך שהמשקיעים המוסדיים יאמצו את עקרונות ה-ESG כחלק מאסטרטגיה וממדיניות השקעה מפורטת. זאת, כאמצעי לניתוח מעמיק יותר של תשואות וסיכונים בתיקי ההשקעות וכדי ש-ESG תשמש במקומות ראויים שיניבו ערך לחוסכים. הדרך לעכב רגולציה ציבורית ואולי אף למנוע אותה, היא ליצור רגולציה עצמית טובה של תאגיד. גיבוש קוד המסדיר את התנהלות התאגיד בתחום האתיקה, השיווק, והסביבה, למשל, ופרסומו של הקוד לציבור הרחב – הם צעדים בוני אמון עם מחזיקי הענין. השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, הדגישה שסיכוני אקלים וסביבה צריכים לעמוד לנגד עיני הגופים המנהלים את חסכונות הציבור. וציינה כי לא ייתכן שגופים מוסדיים ישקיעו את חסכונות הציבור בחברות שמזהמות ומקצרות את חיי החוסכים וכן הטמעת שיקולים אלה תוביל לצמיחה חכמה, המתחשבת במגוון הצרכים של החברה והסביבה. לדבריה, השיח המשותף והפורה עם הרגולטורים הפיננסיים יביא לגיבוש רגולציה מתקדמת לגילוי וניהול סיכונים סביבתיים בהשקעות. בישראל רואים יותר מפגש בין א. תאגידית לא. משפטית- דיווח על תרמיות, תקנות בנק ישראל על דיווח קיימות, וועידת נאמן ודו"ח גושן, מתוך הרצון לשקם את האמון בשוק ההון. ראינו שעל פי דו"ח גושן קיימת דרישה נרחבת לבחינת קוד הממשל התאגידי בישראל. חברי הועדה סברו כי כלי חשוב נוסף שיכול לסייע בהטמעת עקרונות הממשל התאגידי, הינו השקת מדד חדש ע"י הבורסה שיכלול את החברות שאימצו את כללי הממשל התאגידי, מתוך חברות מדד ת"א-100.