משרד הבריאות בעזרתו של היק"ר הכניסו יחד בשנת 2016 את רפורמת הקנאביס הרפואי לתוקף. מטרתה של הרפורמה היא ליצור מתווה הסדרה למדיקליזציה של מוצרי הקנאביס, שהתוצרת שיקבלו החולים תהיה מבוקרת יותר, אחידה יותר ויעילה יותר. המטרה להפוך את הקנביס מסם לתרופה. שאותם כללים ועקרונות שחלים על יצור ושימוש בתרופות יחולו גם על מוצרי קנביס לשימוש רפואי.

נושא רפורמת הקנביס הרפואי הוא נושא חדש, אשר ניכנס לתוקף רק בשנה האחרונה למרות שעוד משנת 2016 יש דיונים עליו וניסיונות אין סופיים להוציא לפועל את הרפורמה אך רק בשנת 2019 הוא נכנס סופית.

במחקר זה אנו רוצות לערוך השוואה מהמצב הקודם כלומר מלפני הרפורמה לאחר הרפורמה, להראות את הקשר לפני ואחרי בין משרד הבריאות לשחקנים השונים הלוקחים חלק ברפורמת הקנאביס הרפואי. אנו רוצות להראות את הכוח שיש בידיים של משרד הבריאות. שאלת המחקר שלנו היא איך שינתה הרפורמה בתחום הקנאביס הרפואי את חלוקת האחריות בין השחקנים בתחום. הטענה שלנו היא שמשרד הבריאות לקח על עצמו יותר אחריות בעקבות הרפורמה.

על מנת להוכיח זאת תחילה אנו נציג את סקירת הספרות שלנו שם נראה מחקרים קודמים בעניין, ומושגים מרכזיים שיעזרו להבין את המחקר שלנו שהם, פוליטיזציה והעברת אחריות. לאחר מכן אנו נציג את יחסי הכוחות בין משרד הבריאות לשחקנים מרכזיים שלוקחים חלק גדול ברפורמה. ראשית, יחסי הכוחות בין משרד הבריאות למגדלים, שהשינוי המרכזי הוא שבעקבות הרפורמה משרד הבריאות החליט לנתק את הקשר בניהם למטופלים. שנית, יחסי הכוחות בין משרד הבריאות לרופאים, שהשינוי העיקר אצלהם שהמטופלים יכולים להשיג אישורי קנאביס רפואי ישירות מהרופא המטפל. שלישית, משולש הכוחות בין משרד הבריאות לעמותות והמטופלים, שאצלהם דווקא השינוי הוא לרעה כי המטופלים סובלים מהרפורמה וכתוצאה מכך העמותות קורסות תחת לחץ, ולבסוף יחסי הכוחות בין משרד הבריאות לבתי המרקחת, שדווקא פה משרד הבריאות ממתן את הפיקוח שלו ומחליט לתת לבתי המרקחת יד חופשית בקביעת מחירים.