העבודה הנוכחית כוללת מענה על השאלות הבאות:

שאלה 1
שמשון הזמין דרך האינטרנט את ארבעת החומרים הבאים. איזה מהם ייחשב לסם?
א. תערובת של חלבונים צמחיים המתפרקים בקיבה לחומצות אמינו.
ב. תרכובת מלחים חיוניים לגוף לשיפור הזיכרון.
ג. חומר שנוצר במעבדה ובמינון נמוך מעורר פוטנציאלי פעולה בנוירונים.
ד. שילוב של הורמונים ממקור אנושי לשיפור התפקוד המיני.

שאלה 2
חוקרים מעוניינים לטפל בחולדה בסם שיגיע אל המוח באיטיות. איזו מדרכי המתן הבאות תהיה היעילה ביותר לשם כך (בהנחה שכל החומרים עוברים את מחסום הדם-מוח, BBB)?
א. הזרקה תוך-ורידית (IV ,intravenous injection).
ב. הזרקה תוך-שרירית (IM ,intramuscular injection) בתוספת אפדרין (ephedrine).
ג. הזרקה תוך מוחית (intracerebral administration).
ד. בשאיפה (inhalation) בתוספת חומר המרחיב את כלי הדם.

שאלה 3
חברת תרופות מצאה כי מדד הריפוי (therapeutic index) של תרופה חדשה שייצרה להפחתת חרדה הוא 8. מה משמעות הדבר?
א. מינון התרופה הגורם להרעלה גבוה פי 8 ממינון התרופה המפחית חרדה.
ב. יש לבלוע 8 כמוסות מהתרופה כדי להתמודד עם חרדה לפני מבחן.
ג. תרופה זו מאד לא בטוחה שכן המינון הרעיל נמוך יותר מהמינון היעיל.
ד. תרופה זו לא יעילה להפחתת חרדה ומוטב לא לשווקה לציבור.

שאלה 4
בזמן האחרון הרגישה חפציבה כי קשה לה להניע את שרירי העפעפיים, ועיניה נראות מעט עצומות. רופאה איבחן כי היא סובלת מהמחלה "חולשת שרירים חמורה" ( myasthenia
gravis), מחלה אוטו- אימונית בה פוגעת מערכת החיסון בקולטנים הניקוטיניים בשרירים, כך שאט אט הם חדלים מלתפקד.
א. בניסיון להתמודד עם המחלה הזמינה חפציבה מהאינטרנט כמוסות בהן חומר המפרק ויטמין B5 (חומצה פנטותנית, pantothenic acid). האם צפויות הכמוסות להקל על מצבה? הסבר/י תשובתך. ציין/י האם הסם האמור הוא אגוניסט או אנטגוניסט.
ב. בעודה ממתינה לכמוסות שהזמינה מהאינטרנט הציעה חברתה של חפציבה שתעבורנה יחדיו טיפול פנים קוסמטי בהזרקת בוטוקס במהלכו מוזרק לפנים רעלן הבוטוליניום botulinum toxin), זאת בניסיון להפעיל בחזרה את עפעפיה של חפציבה. האם כדאי לחפציבה להיעתר להצעה? הסבר/י תשובתך. ציין/י האם הסם האמור הוא אגוניסט או אנטגוניסט.
ג. בדרכה לטיפול הפנים המיועד עברה חפציבה בסמוך למפעל תעשיות כימיות, ובדיוק אז חל פיצוץ באחד ממתקניו, וגז עצבים (המכיל חומר המעכב את האנזים אצטיל-כולין אסטראז AChE, acetyl-choline esterase) השתחרר לאוויר, ומילא את ריאותיה של חפציבה. כיצד צפויה התאונה להשפיע עליה? הסבר/י תשובתך. קבע/י האם הסם האמור הוא אגוניסט הוא אנטגוניסט.

שאלה 5
מתושלח חולה במחלה בה סינפסות דופמינרגיות פועלות יתר על המידה. איזה מהסמים הבאים יקל על הסימפטומים של מחלתו?
א. מינון נמוך של מתילפנידט (methylphenidate).
ב. מינון גבוה של דפרניל (deprenyl) .
ג. מינון נמוך של אפומורפין (apomorphine).
ד. מינון גבוה של חומצה פוסרית (fusaric acid).

שאלה 6
איזה מהסמים הבאים יהיה אנטגוניסט נוראדרנרגי בלבד?
א. סם המעכב את פעילות האנזים דופמין בתא- הידרוקסילאז (dopamine -hydroxylase).
ב. סם המעכב את פעילות האנזים מונואמין אוקסידאז (MAO ,monoamine oxydase).
ג. סם המעכב את פעילות האנזים טירוזין הידרוקסילאז (tyrosine hydroxylase).
ד. סם המפעיל קולטנים אדרנרגיים מסוג בתא.

שאלה 7
עדויות מראות כי מחלת הדיכאון קשורה לירידה בפעילות הסרוטונרגית במוח. מה מהבאים עשוי לשמש טיפול יעיל למחלה?
א. סם המעכב את האנזים טריפטופן הידרוקסילאז (tryptophan hydroxylase).
ב. סם המזרז את פעילות האנזים מונואמין אוקסידאז (MAO ,monoamine oxydase).
ג. סם המעכב את פעילות הנשא האחראי לתהליך הספיגה החוזרת (reuptake).
ד. סם המעכב את פעילות הקולטן הסרוטונרגי מסוג 5-HT2A.

שאלה 8
שולה בלעה טבליות המכילות את החומר אלילגליצין (allylglycine), אותן חשבה בטעות לאקמול. איזה מהסמים הבאים עשוי להחמיר את התופעות שגרמו הטבליות שנטלה?
א. בנזודיאזפינים (benzodiazepine).
ב. ביקוקולין (bicuculline).
ג. מוסקימול (muscimol).
ד. אלכוהול.

שאלה 9
איזה מהקולטנים (receptors) הבאים יוצא דופן (מבין הקולטנים לכלל הנוירוטרנסמיטרים)?
א. קולטן 5-HT1B לסרוטונין מאחר ורק הוא מתפקד כקולטן עצמי (autoreceptor).
ב. קולטן GABAA מאחר ורק לו מספר אתרי קשירה בחלבון התעלה.
ג. הקולטן הניקוטיני מאחר ורק הוא יכול לקשור גם אצטיל-כולין וגם נוירוטרנסמיטרים אחרים.
ד. קולטן NMDA לגלוטמט מאחר ורק הוא גם תלוי מתח וגם תלוי נוירוטרנסמיטר.

שאלה 10
חוקרת מעוניינת להרוס באופן סלקטיבי את תאי האמיגדלה במוחה של חולדה. כיצד היית מציע/ה לה לעשות כן בצורה המדויקת ביותר?
א. באמצעות פגע אקסיטוטוקסי (excitotoxic lesion) ע"י הזרקת מינון גבוה של חומצה אמינית מעוררת.
ב. באמצעות ניתוח סטראוטקטי (stereotaxic surgery) והעברת זרם חשמלי גבה תדר.
ג. באמצעות חשיפת המוח ושאיבת האזור המבוקש ע"י פיטטה.
ד. באמצעות יצירת פגע סרק (sham lesion) תוך ביצוע ניתוח סטראוטקטי.

שאלה 11
חוקר משער כי תאים באזור X שולחים אקסונים המעצבבים את גופי התא של אזור Y במוח העכבר. כיצד יוכל לאשש את השערתו?
א. על ידי הזרקת פלואורוגולד (fluorogold) לאזור Y ואיתורו באזור X.
ב. על ידי הזרקת PHA-L לאזור Y ואיתורו באזור X.
ג. על ידי הזרקת נגיף הפסאודו-רביס (pseudorabies virus) לאזור X ואיתורו באזור Y.
ד. באמצעות צביעה אימונוציטוכימית (immunocytochemistry) של פלואורוגולד.

שאלה 12
חוקרים מעוניינים לבדוק את תפקוד קורטקס השמע של נבדקים בריאים בעודם מאזינים למוזיקה קלאסית. כיצד יוכלו לעשות כן?
א. באמצעות הזרקת 2- דאוקסי-גלוקוז (2DG) ומדידת רמתו באוטורדיוגרפיה (autoradiography).
ב. באמצעות רישום יחידה אחת (single-unit recording) תוך השתלת מיקרו- אלקטרודה במוח.
ג. באמצעות הדמיית תהודה מגנטית תפקודית (functional magnetic resonance imaging, fMRI
ד. באמצעות טומוגרפיה ממוחשבת (CT ,computerized tomography).

שאלה 13
חוקרות מעוניינות לבדוק את מעורבות הגנגליונים הבסיסיים (basal ganglia) בביצוע התנהגות מוטורית במוח החולדה . איזו מהשיטות הבאות לא תהיה יעילה לשם כך?
א. מדידת פוטנציאלים בתר- סינפטיים בנוירון שבודד מהגנגליונים הבסיסיים ומונח בצלוחית מעבדה באמצעות מיקרו-אלקטרודה.
ב. הזרקת 2DG לחולדה ומדידת רמתו בגנגליונים הבסיסיים לאחר ביצוע תנועה מוטורית באמצעות אוטורדיוגרפיה (autoradiography).
ג. מדידת רמת חלבון FOS בגנגליונים הבסיסיים לאחר שהחולדה ביצעה תנועה מוטורית באמצעות אימונוציטוכימיה (immunocytichemistry).
ד. גריית הגנגליונים הבסיסיים באמצעות מיקרו-אלקטרודה ובחינת השפעת הגרייה על ההתנהגות המוטורית של החיה.

שאלה 14
כיצד ניתן לגרות נוירונים במוח האדם החי לצרכי מחקר?
א. באמצעות גרייה מגנטית חוצת גולגולת (TMS ,transcranial magnetic stimulation).
ב. באמצעות מגנטו-אנצפלוגרפיה (MEG ,magnetoencephalography).
ג. באמצעות מיקרופיפטה רב-קנית (multi-barreled micropipette).
ד. באמצעות אלקטרו- אנצפלוגרם (EEG ,electroencephalogram).

שאלה 15
במעבדתה של חוקרת נמצא הציוד הדרוש לשם ביצוע שיטת "הכלאה באתר" ( in situ hybridization). איזו מבין שאלות המחקר הבאות יכולה לחקור החוקרת במעבדתה?
א. עם איזה אזור מוחי יוצרים נוירונים של הצרבלום קשרים עצביים?
ב. באיזה אזור במוח נוצרת כמות גדולה במיוחד של קולטני AMPA?
ג. האם הפעלת הקולטן הקנבינואידי גורמת ל-EPSP או ל-IPSP בתא הבתר-סינפטי?
ד. האם גירוי קורטקס השמע מעורר הזיות שמיעתיות אצל סכיזופרנים?

שאלה 16
מדען החוקר מחלה חדשה גילה במחקר תאומים ששכיחות המקרים השווים למחלה (concordance rate, שני התאומים חולים) גבוהה משמעותית בקרב תאומים מונו-זיגוטיים
(זהים) לעומת תאומים די- זיגוטיים (לא זהים). כעת מעוניין החוקר לבצע מחקר אימוץ. מה סביר שיתגלה במחקר האימוץ?
א. שכיחות המחלה תהיה גבוהה יותר בקרב המשפחות הביולוגיות של החולים.
ב. שכיחות המחלה תהיה גבוהה יותר בקרב המשפחות המאמצות של החולים.
ג. שכיחות המחלה תהיה זהה בקרב המשפחות הביולוגיות והמאמצות.
ד. לא ניתן להעריך מראש את תוצאות המחקר.

שאלה 17
קבוצת מדענים גילתה מין חדש של עכבר ומעוניינת לאפיין את מערכת העצבים שלו.
א. החוקרים משערים כי בנוירונים של גזע המוח של העכבר החדש נוצר הנוירוטרנסמיטר גאבא. כיצד יוכלו לבדוק זאת? הסבר/י תשובתך, ותאר/י השיטה.
ב. החוקרים משערים כי גאבא אשר נוצר בגזע המוח של העכבר מופרש בקורטקס. כיצד יוכלו לבדוק את השערתם? הצע/י דרך לעשות כן, ופרט/י את שלבי השיטה. (אם בחרת בשיטה ששלביה תוארו בסעיף הקודם אין צורך לחזור על פירוט שלבי השיטה, אלא די להסביר מדוע נבחרה).
ג. החוקרים מעוניינים לבדוק אילו קולטנים לגאבא מצויים בקורטקס העכבר. הצע/י שתי דרכים לכך, ופרט/י את השיטות השונות. (אם בחרת בשיטה ששלביה תוארו בסעיף הקודם
אין צורך לחזור על פירוט שלבי השיטה, אלא די להסביר מדוע נבחרה).