תקציר:
מערכת הבריאות הגרמנית מושתת על עקרונות היסטוריים:
• ביטוח סטטורי על בסיס עקרון הסולידריות החברתית.
• שיוויון חברתי
• מובנה מקרנות מחלה ואגודות אזוריות של רופאים
• מערכת פלורליסטית המעודדת תחרות בין הקופות
• התקדמות רפואית ממומנת לכלל האוכלוסייה
• רפורמות על בסיס מו"מ ולא עימות (רופאים, מטופלים ומבטחים)
שנה / תקופה התפתחויות מפתח
<1883 רפואת מבוססת מדע מודרני מעוצבת באמצעות תגליות מדעיות אינסופיות על ידי מדענים גרמנים.
1883-1911 פיתוח של מערכת הבריאות הראשונה של ההיסטוריה המודרנית, מתחילה עם מדיניות של החקיקה החברתית של אוטו פון ביסמרק.
1933-1945 תחת שלטונו של סוציאליזם, נעשה שינוי דרמטי בארגון, מימון ופיקוח על קופות ביטוח בריאות
בין הרפורמות החשובות הנהגת ביטוח בריאות לגמלאים בשנת 1941
1945-1990 שתי מדינות :
הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית (GDR / מזרח גרמניה) והרפובליקה הפדרלית של גרמניה (FRG / מערב גרמניה).
מערכת בריאות מודל סוציאליסטית תאומץ במזרח גרמניה, בעוד מערכת הבריאות נמשכת כרגיל במערב גרמניה
1990 נוכחי לאחר איחוד גרמניה, מזרח גרמניה לשעבר מטמיעה למערכת הבריאות במערב גרמניה.
חוק ביטוח בריאות הגרמני הפדרלי החל לחול על כל המדינות הפדראליות
1992 Health Care Structure Act of 1993
1994 קוד סוציאלי לחוק XI (סטטוטורי לטווח ארוך ביטוח סיעוד)

תוכן עניינים
מבוא 1
חשיבות הנושא 2
סקירת ספרות 3
רקע היסטורי 3
מבנה מערכת הבריאות הגרמנית 4
מערב גרמניה אל מול ארה"ב 4
רפורמת שנות ה-90 5
ביטוח בריאות 5
שרותי הבריאות 7
בתי חולים 8
תשלום אשפוז 9
רופאים 10
תרופות 11
סיעוד 12
חינוך לבריאות 12
דיון 13
חוזקי מערכת הבריאות הגרמנית 14
בעיתיות מערכת הבריאות הגרמנית 15
עיקרי רפורמת חוק שרותי הבריאות 1990 15
השוואת מערכת הבריאות הגרמנית להולנדית 16
מסקנות 17
ביבליוגרפיה 18

מבוא:
מערכת הבריאות הגרמנית היא תוצאה של התפתחות היסטורית ארוכה.
בהתפתחותה של גרמניה בלטה העלייה הדמוגרפית, הכלכלית והמדעית. אוכלוסיית גרמניה גדלה בשנים 1871-1900 מ-41 מיליון ל-56 מיליון ועם תחילת מלחמת העולם הראשונה מנתה האוכלוסייה כ-68 מיליון נפש. החיים הכלכליים פרחו ובייחוד התקדמה התעשייה בצעדי ענק, ועמה התפתחו ערי התעשייה החדישות. בשנת 1871 אוכלוסיית הערים מנתה כ- 36% מן האוכלוסייה הכללית וב- 1910 מנתה 60% מהאוכלוסייה. התפתחות התעשייה והעיור גררה מהפכה במבנה החברתי של האוכלוסייה בגרמניה ע"י התהוות מעמד המוני של צווארון כחול. תיעוש המדינה גרם לזינוק כלכלי עצום מאות אלפי פועלים הועסקו בתעשיית נשק ובבניית הצי הימי (בר, 1988; Altenstetter, 2003).
ב-1848 ו-1849, פרצה סדרת מהפכות לאומיות בגרמניה, כביטוי מקומי של "אביב העמים" שהתחולל באותה תקופה באירופה כולה. המהומות שפרצו בברלין בשנת 1848תבעו כינון של מדינת לאום גרמנית ובנוסף לקיום רפורמות ליברליות שונות. אספת מדינות הקונפדרציה, שהתכנסה בפרנקפורט, אף החליטה על חוקה למדינה החדשה. פרוסיה נהנתה מהצלחות צבאיות מרובות, ניצחונות אלה הביאו ליצירתה של גרמניה כמדינת לאום תחת דומיננטיות פרוסית בולטת. האימפריה הגרמנית, תחת שרביטו של אוטו פון ביסמרק, הוקמה בשנת 1871 והפכה באחת לכוח החזק ביותר באירופה (בר, 1988).
ביסמרק, אוטו אדוארד,1815-1898,היה מדינאי גרמני ומייסדה של האימפריה הגרמנית השנייה. עיקר דאגתו של ביסמרק במשך כל תקופת ממשלתו היה לשמור על כוחה הצבאי של גרמניה. במהלך המאה ה-19 אימצו הפועלים את עיקרון העזרה הדדית הוקמו גופי צדקה שמטרתם היתה למתן עוני בשל מחלה של פועל או מוות. ביסמרק אשר רצה לפייס את הפועלים ולתקן את מצבם הכלכלי, הבין שמחובתה של המדינה לדאוג לצרכיהם של הפועלים, ובשנת 1883-1887 הנהיג חוקים חשובים לביטוח הפועלים מפני מחלות ותאונות, וכן מפני נחשלות בעבודה או בטלה מחמת הזקנה. (א, 1988; בר, 1988).
גרמניה הינה מדינה פדרלית המורכבת מ-11 מדינות (Lander) . לכל מדינה יש פרלמנט וממשלה משלה ובהתאם לחוקה הגרמנית המדינה נהנית ממידה רבה של עצמאות בניהולה הפנימי. שרותי הבריאות נמצאים תחת אחריותה של כל מדינה.
מערכת הבריאות בגרמניה מושתת על ביטוח. כל האזרחים הבוגרים חייבים לבטח את עצמם ואת בני משפחותיהם באחת מקופות החולים הסטטוטוריות, למעט בעלי הכנסות גבוהות אשר יכולים לבטח עצמם בקופת חולים פרטית או לחיות ללא ביטוח (מילגרום, 1991; לוי וגלקין, 2014).
קרנות מערכת הבריאות הגרמנית הונחו על ידי ביסמרק בשנת 1883. דגם הביטוח הסוציאלי של גרמניה נעשה בהדרגה כבסיס לדיונים שנערכו בנושא, במדינות אירופה השונות ובארצות הברית בסוף המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים.
מאז ועד היום מערכת הבריאות הגרמנית עברה מספר רפורמות בהתאם לצרכי החברה, המשאבים והטכנולוגיות המשתנות (Wahner-Roedler, Knuth & Rudolf –H, 1997).
מאז שנת 1990 חלו בגרמניה רפורמות נוספות במערכת הבריאות.