נוער בסיכון הוא פלח מהאוכלוסייה שנמצא במצב פגיע לחוות או לגרום סיכון לאדם אחר. ומבחינה חוקית מוגדר ככזה שעונה על אחד או שניים מהקריטריונים הבאים: קושי ביצירת קשר ואמון, קושי בדחיית סיפוקים, דימוי עצמי נמוך, תחושת ניכור, קושי בקבלת סמכות וחוקי המסגרת, קושי להסתגל חברתית, בעיות התנהגות קשות, שוטטות, עזיבה, אלימות, שימוש בסמים, דפוסי עבריינות והפרעת חוק (משרד הרווחה, 2012). ההערכה היא כי נערים בסיכון מהווים 20% מאוכלוסיית הנערים בישראל (סאבו-לאל, 2017) נתון משמעותי שמחייב התייחסות וחשיבה על מתן מענה מתאים ומסייע.
חלק מן הנערים בסיכון מפתחים עוינות של ממש כלפי הממסד החינוכי ותחושות ניכור וחוסר שייכות כלפי הסביבה (אביעד-וילצ'יק, 2013), תחושת חוסר השייכות הזו מדרדרת אותם לנשירה מהמערכת (אביעד-וילצ'יק, 2013), התנסות בהתנהגויות סיכון (מירסקי וקפל-גרין, 2009) הדרדרות לעבריינות ושוטטות ככנופיות רחוב (בן-ברוך, 2020).

תקציר…………………………………………………………………………………………………2
מבוא…………………………………………………………………………………………………..3
סקירה ספרותית…………………………………………………………………………………….4
נוער בסיכון הגדרה……………………………………………………………………………………………4
התנדבות בקרב מתבגרים……………………………………………………………………………………5
התנדבות מעצימה בגיל ההתבגרות בקרב נערים בסיכון………………………………………………7
מתודולוגיה…………………………………………………………………………………………..9
שאלת המחקר………………………………………………………………………………………………….9
שיטת המחקר………………………………………………………………………………………………….9
כלי המחקר…………………………………………………………………………………………………….10
אתיקה………………………………………………………………………………………………………….11
ממצאים……………………………………………………………………………………………..13
דיון……………………………………………………………………………………………………21
סיכום ומסקנות……………………………………………………………………………………..25

עבודה סמינריונית מושלמת