סיקור ערביי ישראל בעיתונות העברית תוכן עניינים:
1. מבוא                                                                                                   עמ' 2
2 . רקע
תיאורטי                                      
2 .1 תקשורת חברה ופוליטיקה                                                                עמ' 3
2 .2 התפתחות העיתונות הכתובה                                             עמ' 4  
2 .3 מפת התקשורת העכשווית – פלורליזם אמיתי או מדומה?             עמ' 5
3 . השערת המחקר ומתודולוגיה                                                     עמ' 8
4 . ניתוח אירועי יום האדמה 30.3.1976  
4 .1 רקע כללי                                                                                     עמ' 9

4 .2 ניתוח הסיקור העיתונאי                                                    עמ' 10 5. ניתוח מאורעות אום אל פאחם 28.9.1998
5.1 רקע כללי                                                                                     עמ' 12
5.2 ניתוח הסיקור העיתונאי                                                    עמ' 13
6 .
דיון ומסקנות                                                                                       עמ' 15
ביבליוגרפיה                                                                                עמ' 17
1 . מבוא
תקשורת ההמונים משתלבת כיום בכל תחומי חיינו. באמצעותה מנסים גורמים שונים להשפיע על דעותינו ועמדותינו, למכור לנו מוצרים ושירותים, לחנך אותנו ועוד. אחת התיאוריות העוסקת בתקשורת ההמונים ייחסה לתקשורת כוח רב ואפשרות להשפיע על הציבור באופן משמעותי. על פי התיאוריה, התקשורת בעלת יכולת להבנות מציאות, כלומר, ליצור תמונה קוגניטיבית, אמוציונלית ואף התנהגותית – כזו שבעקבותיה יתנהג הפרט בצורה כזו או אחרת. למעשה, התקשורת מציגה תמונה לא אובייקטיבית של המציאות ועם זאת משפיעה על הראיה הערכית והאידיאולוגית של הציבור (כספי , 1995). רועה ופלדמן (1998) מוסיפים שהרעיון שהאדם בונה לעצמו את המציאות אשר נמצא בבסיס התיאוריה, זוכה בדרך כלל להתעלמות מצד העיתונאים, המוגדרים על ידיהם כהיסטוריוגרפים של ההווה.    הרקע הכללי , לסוגיה שתדון בהרחבה בעבודה זו , הוא הקשר בין תקשורת חברה ופוליטיקה. במציאות הנוכחית של קיומנו אנו כמעט ולא יכולים לדמיין כיצד היינו יכולים להיות מעורבים במורכבותה של המערכת הפוליטית ללא אמצעי תקשורת ההמונים. היחסים בין מדינת ישראל לאזרחיה הערבים הוא אחד הגורמים למורכבותה של מערכת זו . אם נתחשב בריחוק המוסדי, הגיאוגרפי והתרבותי של האזרח היהודי מהאזרח הערבי, ניתן לומר שהדרך העיקרית של הציבור היהודי ללמוד על הבעיות והשאיפות החברתיות והפוליטיות של הציבור הערבי היא דרך אמצעי התקשורת ובעיקר הטלוויזיה והעיתונות. טענה זו מעלה שאלות רבות כגון: האם האזרח היהודי מקבל מידע מספק אודות הנושאים אותם האזרחים הערבים מנסים לקדם? האם המידע הוא אובייקטיבי? האם מקורות המידע מהימנים? ועוד. השאלה אותה תבדוק עבודה זו היא מהי התרומה של סיקור האזרחים הערבים (במסגרת אירועים בעלי אופי פוליטי) בעיתונות הישראלית, ללגיטימציה או דה-לגיטימציה של מאבקם לקידום הנושאים החשובים להם והאם חל שינוי בצורת הסיקור במהלך השנים?