שילוב נערים לקויי שמיעה בסביבה שומעת

מקצוע
מילות מפתח , , ,
שנת הגשה 2005
מספר מילים 5828
מספר מקורות 21

תקציר העבודה

                          שילוב נערים לקויי שמיעה בסביבה שומעת                          (מבחינה לימודית וחברתית)                                   חזון ומציאות (תקציר)                               מבוא
                 פרק 1. חוק החינוך המיוחד                                   1א.  שילוב בזרם המרכזי  (Mainstreaming)                                   1ב.  תנועה להכללה מלאה   (Full Inclusion)                                   1ג.  תלמידים שוני צרכים בישראל                                1ד.  ילדים לקויי שמיעה                                   1ה.  ועדות השמה ושיתוף הורים                                   1ו.  מעקב אחר ישום חוק החינוך המיוחד                                         (דוח מרגלית, יולי 2000)                      פרק 2. רכישת שפות                                  2א.
לקות שמיעה, גלי קול וצלילים                                   2ב. שפת סימנים כשפה ראשונה או כשפה תומכת                                   2ג. הגישה השמיעתית- מילולית                     פרק 3. שילוב ילדים לקויי שמיעה בכיתה רגילה                                  3א.  מהפך ברוח הזמן                                  3ב. פיתוח מיומנויות חברתיות                                  3ג.  אתגרי "אני מאמין"                               3ד. העצמה וחינוך גופני                                  3ה. שילוב והכללה כאתגר                                        פרק 4. תצפית וראיון (עבודת שדה)                                   4א. רציונל חינוכי                                   4ב. מתודת מחקר איכותי                                   4ג.
תצפית וראיון בכיתה משולבת                                                                      דיון: הזכות להיות שונה- חזון ומציאות                                        נספח מס' 1. (שיר)                                        ביבליוגרפיה מבוא
"ביסוד החינוך המיוחד עומדת ההכרה ביכולתם של כל הילדים ללמוד וזכותם ללימודים, מתוך הכרה וקבלה של שונות בין בני אדם כמרכיב בסיסי וטבעי. הכרה זו מעוגנת בחקיקה הקוראת לשמירה על כבוד האדם ולשוויון הזדמנויות. תפיסה זו, מדגישה את זכותם של יחידים ללימודים, ומחייבת את החברה לפתח דרכים מגוונות של התאמות חינוכית ומתן תמיכה לתלמידים עם ליקויים ונכויות, על מנת לאפשר להם הזדמנות להתפתחות אופטימאלית ולהימנע מיצירת מחסומים ללמידה. בראשית המאה ה-21 גוברת ההכרה כי היכולת ללמוד היא בשורש ההתפתחות האנושית והבסיס והתנאי לחיים מספקים ולמימוש עצמי. אמנות בין לאומיות הכירו בזכות הטבעית והבסיסית של ילדים ללימודים, ובחובתה של החברה להבטיח לכל אדם את הזכות ללמידה וחינוך שאינה תלויה בשיבוץ או במסגרת חינוכית רגילה או מיוחדת. תלמידים עם צרכים מיוחדים נזקקים, לעיתים, למגוון התאמות וגישות חינוכיות מיוחדות, שיסייעו להם להצלחה בלימודיהם ולבטא את יכולתם". (דו"ח מרגלית, 2000) בתפיסות השכיחות כיום, המושג "חינוך מיוחד" מתייחס למגוון הליכים חינוכיים, דידקטיים וטיפוליים המתרחשים במוסדות חינוך, על מנת לאפשר למידה אופטימאלית בתנאים המגבילים של הילדים. רבים הטוענים שחינוך מיוחד הוא בעצם חינוך רגיל, משובח ואפקטיבי, המותאם היטב ללומדים. בתוכנית הלימודים בחינוך המיוחד קיים איזון בין ארבעה תחומים: לימודי, נפשי, חברתי ומקצועי ותכני הלימוד כוללים פרקים נבחרים מתוכנית הלימודים "הרגילה". טענת רבים כיום שאין כל יחוד בחינוך המיוחד שהרי כל מורה בכל כיתה, בורר ומתכונן, מארגן ומבצע משימות לימודיות וחברתיות ובודק הישגים. לשיטתם, מורים לחינוך מיוחד הם ככל המורים, בתוספת התמחות בעבודה עם ילדים חריגים, לפי סוג המגבלות.  (רונן, 1997)