קאמי וסארטר, אקזיסטנציאליזם – השאיפה לאותנטיות דיונים בסויה זו מתוך עיונים ב-הזר וב-הבחילה הקדמה אקח סופרים אקזיסטנציאליים שפעלו ממחצית המאה שעברה על-מנת להדגים את השאיפות שלהם ליצירות ספרות אותנטיות, עם תפישת ראיית עולם הייחודית להם, וזאת מתוך ויתור עקרוני, שאמור להיות חלק מתפישת האקזיסטנציאליזם (קיומיות), שבו אין כל צורך במטאפיזיקה, ויותר מזה, המטאפיזיקה מנוגדת לאקזיסטנציאליזם ובגלל זה האקזיסטנציאליזם הוא חוויה קשה מנשוא, אולם מאפשר צמיחה של פילוסופיית חיים הרבה יותר מפוקחת, ריאליסטית, אותנטית. האותנטיות היא החוויה שהפילוסופיה האקזיסטנציאלית מציגה בעוצמה רבה, אולם, לספרות האקזיסטנציאלית הצגה חווייתית חזקה לא פחות מאשר לפילוסופיה האקזיסטנציאלית. שני הוגים וסופרים מרכזיים לזרם זה, קאמי, וסארטר. שניהם מציגים תפישות שונות של ההגות הקיומית. קאמי וסארטר בשתי יצירות הספרות החשובות ביותר של שניהם, לטעמי, הזר ו-הבחילה, מציגים תפישות שונות להתמודד עם חוויית הקיום, חוויה שמהווה את הרקע ואת התפאורה לעבודה זו.