תלמידים בעלי פיגור שכלי ומערכת החינוך המיוחד תוכן עניינים
מבוא
3
חלק א – סקירה תיאורטית
4
1 . הגדרת הפיגור השכלי
4
2 . הגדרת החינוך המיוחד 7
·        מטרות החינוך המיוחד 7
חלק ב' – דרכי טיפול ומסגרות חינוכיות לתלמידים מפגרים בשכלם 9
חלק ג' – עבודה קבוצתית עם בני נוער מפגרים בשכלם
1 3
סיכום
1 7
ביבליוגרפיה
1 8
מבוא
בעבודה זו בחרתי לעסוק בתלמידים בעלי פיגור שכלי במערכת החינוך המיוחד בישראל ושיטות טיפול המתאימות לאוכלוסייה זו. אל הנושא הובלתי בעקבות עבודתי כמדריכה בבית ספר לילדים ונערים אשר סובלים מפיגור שכלי קל. האוכלוסייה אליה מתייחסת עבודה זו הנה, כאמור, חניכים במערכת בעלי פיגור שכלי. מדובר באוכלוסייה בעלת רמת משכל נמוכה מן הממוצע לדעת התומכים במבחני המשכל, או בעלי קשיים באינטליגנציות לוגיות ומילוליות. כאחוז אחד בקרב האוכלוסייה הכללית סובל מפיגור שכלי, כאשר בקרב הבנים ההפרעה שכיחה פי שניים מאשר בקרב בבנות. הפרעות אפשריות נלוות כוללות אוטיזם של הגיל הרך, הפרעת תנועות סטריאוטיפיות והפרעת ליקוי וקשב ובכלל זה פעילות יתר. ההגדרות השונות למושג פיגור שכלי נעות מתחומים שונים – הביולוגיה, הפסיכולוגיה, החינוך, הסוציולוגיה והמשפטים. ישנו קושי להגדיר באופן גורף מהו פיגור שכלי. עם זאת, לכל ההגדרות קיים מכנה משותף אחד – מנת משכל נמוכה. ההגדרה המקובלת ביותר של הפיגור השכלי היא זו שנקבעה על ידי "האיגוד האמריקאי לפיגור שכלי", אשר כוללת שלושה יסודות : פיגור שכלי –  אשר מתייחס לתפקוד אינטלקטואלי נמוך מן הממוצע באורח משמעותי, אשר מתבטא או קשור בליקויים בו זמניים בהתנהגות ההסתגלותית והוא מופיע במשך תקופת ההתפתחות. במהלך העבודה אבצע סקירה תאורטית הנוגעת לנושא תלמידים בעלי הפיגור השכלי ומערכת החינוך המיוחד בישראל. בהמשך העבודה ננסה להגדיר את המושגים פיגור שכלי ושיטת החינוך המיוחד ואף אנסה לסקור את המסגרות החינוכיות המיועדות לאוכלוסייה זו ושיטת טיפול.
לא אפסח בעבודתי על מערכת החינוך, ואף אציג בקצרה חלק מדרכי הטיפול ומסגרות חינוכיות הקיימים במערכת, כולל העבודה הקבוצתית עם מתבגרים בעלי פיגור שכלי.