יצירתיות כמנבאת תפקוד יצירתי בקרב עובדים במגזר הציבורי

תקציר העבודה

יצירתיות כמנבאת תפקוד יצירתי בקרב עובדים במגזר הציבורי תוכן עניינים
עמוד
1 .                                    יצירתיות מהי?                                                                     1
2 .                                    חשיבה יצירתית                                                                   2
3 .                                    פעילות יצירתית                                                                   2
4 .                                    יצירתיות בעבודה                                                                3
5.                                    מערך המחקר                                                                       7
6 .                                    כלים                                                                                      7
7.                                    הליך                                                                                      8
8 .                                    ממצאים                                                                               9
9.                                    דיון                                                                                        13
1 0.                                ביבליוגרפיה                                                                         19
1 1.                                נספח מס' 1 – תיק בוחן                                                      23
1 2.                                נספח מס' 2 – מודל 4  X 4                                                   43
1 3.                                לוחות העבודה משתרעת על פני 65 עמודים, לקוחה מתוך 27 מקורות וכוללת  שאלונים, נספחים, ניתוחים סטטיסטיים ולוחות, העבודה קיבלה הערכה גבוהה מאוד.
תקציר המחקר בדק את הקשר בין  יצירתיות לתפקוד יצירתי. אוכלוסיית המחקר הינה עובדי עירייה גדולה במכרז הארץ.
שאלת המחקר:       האם יהיה קשר בין יצירתיות  לבין תפקוד יצירתי אצל עובדים במגזר הציבורי.
היצירתיות נמדדה באמצעות:
1.       שאלון TAAI למדידת פעילות והישגים בשעות הפנאי למבוגרים (מילגרם, 1994). מדדנו פעילויות והישגים של מבוגרים מחוץ למסגרת העבודה (בשעות הפנאי), בתשעה שטחי פעולה: מוסיקה, מדע, תחביבים, מחשבים,  ריקוד, פעילות חברתית, דרמה, ספורט,  אומנות פלסטית,  כתיבה יוצרת וקטגוריה נוספת של פעילויות נוספות. השאלון בא  למדוד  את הפעילות היום-יומית של המבוגרים, תחומי התעניינותם, מידת פעילותם והישגיהם היצירתיים.
2.       שאלון RLPS  – שאלון חשיבה יצירתית בעבודה במגזר הציבורי  (בר וחיטרוש, 2002) למדידה של כמות רעיונות / פתרונות  שהעלה הנבדק לחמישה מקרים הלקוחים מהווי הפעילות השגרתית בעירייה.
ממצאי המחקר: א.                  מצאנו בכמה וכמה תחומים הבדלים הנובעים ממין ומגדר;  באומנות ובריקוד – נשים גבוהות פי 2 מגברים.
בספורט – גברים גבוהים פי 3 מנשים. במחשבים – גברים גבוהים פי 2 מנשים. ובמדעים- גברים גבוהים פי 2.5 מנשים.   ב.                  ערכנו השוואה בין עובדים בסטטוס גבוה לעובדים בסטטוס נמוך. מצאנו כי במדע – הממוצע של עובדים בסטטוס גבוה הוא פי 2 מעובדים בסטטוס נמוך.
במחשבים – הממוצע של בעל(ת) תפקיד בסטטוס גבוה הוא פי 2 מבעל(ת) תפקיד בסטטוס נמוך. בדרמה ממוצע נמוך מאוד של שני סוגי התפקידים בסטטוס גבוה ובסטטוס נמוך.
ג.                    בתחום התחביבים גילינו שאין הבדל בין  עובדים הממלאים תפקידים במעמד גבוה  לבין  עובדים הממלאים תפקידים במעמד נמוך ד.                  נמצא מיתאם חיובי מובהק בין שאלון  RLPS (בר וחיטרוש, 2002) לבין תחום פעילות חברתית NEWSOC בשאלון TAAI (מילגרם, 1994) של:  0.030 =  p ,  0.328 = r המעיד על כך שעובד הגבוה בפתרון בעיות נמצא גבוה גם בפעילות חברתית / קהילתית.
מטרת המחקר מטרת המחקר היא לבדוק את הקשר בין יצירתיות ותפקוד יצירתי בקרב עובדים במגזר הציבורי.
יצירתיות מהי?
עד לדורות האחרונים יוחסה היצירתיות ליוצרים גדולים בלבד, כך שאדם נחשב ליצירתי רק אם העמיד תוצר בעל איכות נדירה ויוצאת דופן שהיווה חידוש בתחום התרבותי, החברתי או הכלכלי. המפנה החל להסתמן כאשר חוקרים חדלו למקד את הדיון בתוצרים חדשניים ויוצאי דופן וציינו שלכל בני האדם – מכל טווח הגילים והמקצועות – יש מידה מסויימת של כושר לחשיבה יצירתית. הפוטנציאל היצירתי מיוחס לאנשים בעלי חשיבה מקורית, אך חסרי יכולת ביטוי. כמו כן, קיימים מחקרים המדווחים על קשר בין מדדים פסיכומטריים של יצירתיות ויצירתיות אוטנטית המתבטאת בתחומים שונים, כפי שיורחב על כך בהמשך.
כפיר (1989) ואגסי (1992) דיווחו על קשר בין  פעילות בשעות הפנאי בגיל  ההתבגרות לבין בחירת מקצוע בבגרות, הצלחה בתפקיד ושביעות רצון במקצוע  (1993, Milgram & Whiston ,Hong ).  מתוך ממצאים אלה עולה חשיבותן  של  פעילויות בשעות הפנאי בתחומים ספציפיים  כמנבאות תחומי מקצוע בעתיד ומצביעות על  הישגים באיכות גבוהה.
מילגרם ואורן-פלדמן (1979, Feldman – Milgram & Oren  )  דיווחו כי במחקרים קודמים פעילות יצירתית הוגדרה כתחומי עניין, תחביבים ופעילויות בעלות ערך תרבותי כגון:  עיסוק במוסיקה, אומנות, כתיבה, דרמה וכדומה (1969,  Wallah & Wing).  מספר חוקרים הציעו שפעילות יצירתית בהוראה יכולה להתקשר עם הצלחת מורים ויעילותם בהוראה ( 1960, Ryans , 1971,: 1960, Furst Rosenshine & ). ההגיון  שמאחורי  ההשערה על  הקשר בין יצירתיות לבין הצלחה בהוראה,  מתייחס לכך שמורה   בעל תחומי עניין מגוונים ירבה להשתמש בהם בחופשיות במצבים שונים בכיתה וסביר להניח שיהיה יותר יעיל ויצליח, מאשר  מורה שהתנהגותו בכיתה מוגבלת   למספר מועט של התנהגויות שהן מאוד קונבנציונאליות ושגרתיות מבחינת אופי הוראה. בממצאיהן (1979), Feldman -Milgram & Oren   דווח על מתאם גבוה  בין פעילות יצירתית  לבין הצלחה בהוראה:  58. =M,    001.  > p. לאור ממצאי מחקרן של   (1979), Feldman -Milgram & Oren   עלתה בפנינו השאלה האם גם עובד בארגון שיהיה יותר יצירתי, זאת אומרת, בעל תחומי עניין מגוונים ירבה להשתמש בהם בחופשיות במצבים שונים בעבודה וסביר להניח שיהיה יותר יעיל ואפקטיבי לארגון, מעובד שהתנהגותו בעבודה מוגבלת למספר מצומצם  של התנהגויות שגרתיות  מבחינת אופי  העבודה והרעיונות /תוצרים שהוא יפיק.  על בסיס הרקע האמפירי שהוצג מעלה, ניתן לשער כי יהיה קשר  פעילות יצירתית אישית בשעות הפנאי לבין יצירתיות בעבודה.