דרישות שכר ראשוניות:
הסבר נוסף לפערי השכר המגדריים בעידן של חוזים אישיים סמינריון תוכן עניינים
פרק I רקע –     2
תקציר     3
פרק II, רקע תיאורטי             א.
פערי שכר מגדריים                         1.
פערי שכר מגדריים: נתונים .      4
                        2.
פערי שכר מגדריים: תיאוריה       5
            ב.
הבדלים במיומנויות משא ומתן  כהסבר לפערי השכר המגדריים                         1.
משא ומתן אודות שכר: כללי        8
                        2.
תיאוריות של משא ומתן –       9
                        3.
מודל התלות: גברים ונשים במשא ומתן –…       10             ג.
ציפיות שכר, דרישות השכר הראשוניות והשלכותיהן                         1.
מין ודרישות שכר .      14
                        2.
ציפיות ודרישות שכר של גברים ושל נשים: משתנים בלתי-תלויים –…      15
                        3. השלכותיהן של הציפיות ודרישות השכר הראשוניות על                             תוצאות המשא ומתן —        18
פרק III, המחקר                   א.
מטרת המחקר         21
            ב.
השערות המחקר –…       22
            ג.
שיטת המחקר: אוכלוסיית המחקר, המדדים …       23
פרק  VI,  ממצאים             א.
דרישות שכר ראשוניות בקרב שני המינים –      
5             ב.
דרישות שכר ראשוניות בקרב בוגרי אוניברסיטאות ומכללות —      27
            ג. גיל, ניסיון תעסוקתי, דרוג תואר –         28
            ד.
ארץ לידה —      30 פרק V, דיון             –..      31
ביבליוגרפיה ..       36
פרק I רקע
מחקר זה נולד מתוך שיחה סלונית. בן זוגי, מנהל בכיר בחברת נדל"ן, סיפר על כך שראיין מועמדים למשרת מנהל חשבונות והתפלא לגלות כי רוב הגברים מביניהם ביקשו שכר גבוה יותר מרוב הנשים, על אף שהיו בעלות כישורים דומים. דבריו גרמו לי לתהות: האם אחת הסיבות לכך שנשים מרוויחות פחות מגברים, היא פשוט כיוון שהן מבקשות פחות?
פערים בשכר בין גברים לנשים הם עובדה קיימת, ואלה ניכרים כמעט בכל המדינות, וברוב המקצועות. מחקרים רבים ניסו לבדוק כיצד ומדוע נוצרים פערים אלו. בין ההסברים השונים ניתן למצוא ניתוחים מבניים מעמיקים של שווקי העבודה בעולם, ושל ההבדלים הפיזיולוגיים, הפסיכולוגיים והסוציולוגיים בין גברים ונשים. גישות פמיניסטיות ממקמות דיון זה בתוך ההקשר החברתי הרחב יותר של אפליה על בסיס מגדר. בעבודה זו אנסה להתמודד עם שאלת פערי השכר, תוך התמקדות במשא ומתן בנושא השכר, בין המועמדים לתעסוקה ובין המעסיקים.
זאת, מתוך הנחה שבעידן של חוזי עבודה אישיים – להבדיל מחוזים קיבוציים – גובה השכר מותנה במידה רבה גם במיומנויות של המועמדים בתחום המשא ומתן. המשא ומתן על גובה השכר מתחיל למעשה כבר בראיון העבודה, כאשר המועמדים נשאלים לגבי ציפיות השכר שלהם. לאור זאת, אבדוק אם נשים מגיעות לראיון העבודה עם דרישות נמוכות יותר מאלה של עמיתיהן הגברים. לצורך זה אנתח נתונים שנאספו מתוך ראיונות עבודה שנערכו ל-112 מועמדים ומועמדות למשרת כלכלן, כולם בעלי רקע אישי, השכלה וכישורים דומים. מחקר זה קרוב מאד לליבי, וכולי תקווה שנשים יקראו אותו, וידעו גם ליישם את מסקנותיו באופן מעשי בחייהן.
תקציר מין המועסק מהווה פקטור המשפיע על גובה שכרו. הפער המגדרי מבחינת ההכנסה החודשית הממוצעת ברוטו בקרב שכירים בישראל בשנת 2002 עמד על
6 1% לטובת הגברים, והפער המגדרי מבחינת ההכנסה הממוצעת לשעת עבודה עמד על 23% לטובת הגברים. יתר על כן, פערי שכר מגדריים באים לידי ביטוי גם כאשר בוחנים מועסקים גברים ונשים העוסקים באותו מקצוע ובאותו תפקיד. חלק מההסברים לפערים מגדריים אלה נטועים בתפיסה הניאו-ליברלית, וגורסים כי פערי השכר נובעים מכך שתפוקתם המקצועית של גברים גבוהה מזו של נשים, וש'ההון האנושי' שהם נושאים 'איכותי' יותר. תפיסה זו לרוב אינה עומדת במבחן האמפירי (Forth & Millward, 2000).  הסברים מסוג אחר, מתמקדים בסוגי העיסוק השונים של גברים ונשים, וגורסים כי נשים עוסקות במקצועות שמלכתחילה שכרם נמוך יותר מאשר מקצועות בהם עוסקים גברים. טענות אלה מהוות הסבר משמעותי, אמנם, לפערי השכר, ויחד עם זאת חלקי. אין בכוחן להסביר את פערי השכר הקיימים בין גברים ונשים המועסקים באותו מקצוע ובאותו תפקיד.  יתר על כן, תיאוריות אלה פותחו בתקופה שבה יחסי העבודה ותהליכי קביעת השכר היו שונים באופן מהותי מכפי שהם היום, בעידן של חוזים אישיים בין המעסיק למועסק (להבדיל מחוזי עבודה קיבוציים בין המעסיקים ובין איגודי העובדים, שהיו מקובלים יותר בעבר). מחקר זה בוחן את ההשערה שפערי השכר בין גברים ונשים נובעים, בין השאר, מכך שדרישות השכר הראשוניות של נשים נמוכות מאלו של הגברים. ניתוח הנתונים לגבי דרישות השכר של 112 מועמדים למשרות כלכלן אשש השערה זו. עוד נמצא כי פער מגדרי זה נובע מהפער בקרב בוגרי ובוגרות אוניברסיטאות, ואינו מתקיים בקרב בוגרי ובוגרות מכללות. הממצאים מצביעים גם על קיומו של קשר בין כל אחד מהמשתנים הבאים – גיל, ניסיון תעסוקתי, דרוג התואר (תואר I/ תואר II) לבין דרישות השכר הראשוניות של המועמדים.