מבוא:
לאחרונה עלה נושא ההטרדה מינית על סדר היום , על רקע פרשת יצחק מרדכי. המהווה   נקודת תפנית בהתייחסות לתופעה בציבוריות הישראלית. החוק נכנס לתוקפו עוד בספטמבר 1998 אולם בפועל יישומו היה מועט ובציבור הישראלי לא הייתה כלל מודעות אליו למרות שאין זה סוד כי הטרדה מינית הייתה קיימת מאז ומתמיד, ובמיוחד במקומות עבודה. ידוע כי לאורך ההיסטוריה ,נשים, בדרך כלל, סבלו רבות מהטרדה מינית בעיקר מצד מעבידיהן שהיו בעמדת כוח, אולם הן לא התלוננו וקיבלו את התופעה כחלק מהמחיר שיש לשלם על מנת לשרוד בשוק העבודה. רק עם התגברות הדרישה לשוויון בין המינים החלו הנשים להיות מודעות לזכויותיהן ובין היתר לזכותן שלא להיות מוטרדות מינית.
 בשנת 1998 נחקק בישראל החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998. העמדה לדין עקב הטרדה מינית היתה נהוגה עוד קודם לכן, בהתאם לסעיפים אחרים בחוק הפלילי. החוק מגדיר סוגי התנהגות המהווים הטרדה מינית, וקובע שהתנהגות כזו היא בגדר עבירה פלילית ועוולה אזרחית. החוק מטיל חובה מיוחדת על המעביד וקובע: "מעביד חייב לנקוט אמצעים סבירים, בנסיבות הענין, כדי למנוע הטרדה מינית או התנכלות במסגרת יחסי עבודה, על ידי עובדו, או על ידי ממונה מטעמו אף אם אינו עובדו, ולטפל בכל מקרה כאמור". מעביד המעסיק יותר מ-
5 עובדים חייב לקבוע תקנון שבו יובאו עיקרי הוראות החוק בדבר הטרדה מינית במסגרת יחסי עבודה, ויפורטו בו דרכי הגשת התלונות שעניינן הטרדה מינית והטיפול בהן.
סעיף 1 לחוק מציג את מטרת החוק:
"חוק זה מטרתו לאסור הטרדה מינית כדי להגן על כבודו של אדם, על חירותו ועל פרטיותו, וכדי לקדם שוויון בין המינים". בפסק דין של בית המשפט המחוזי בירושלים הרחיב בית המשפט בעניין זה:
החוק למניעת הטרדה מינית בא לשנות דפוסי התנהגות שרווחו בחברה, בצבא ובמקומות עבודה ולהבטיח מקום עבודה בטוח ושלו השומר כבוד האדם. החוק למניעת הטרדה מינית מחנך את הציבור להתנהג בהתאם לנורמה החדשה ומטרתו למנוע התייחסות מינית, מקום בו נדרשת התייחסות מקצועית, וזאת, כיוון שהתייחסות מינית במקומות אלה פוגעת בביטחונם, בכבודם ובפרטיותם של בני אדם. (עפ 7654/03 ד"ר עמיקם קסיר נ' מדינת ישראל, ניתן ב-30.11.04) מבחינה משפטית, ישראל נחשבת למובילה מבחינת חקיקה נגד הטרדה מינית. עם זאת, תשתית האכיפה של הנושא על ידי הציבור והרשויות המתאימות לוקה בחסר. זאת, עקב חשש של מתלוננות מפגיעה בעבודה( פס"ד יצחק מורדכי- בו המתלוננת חזרה בה ואמרה כי ייתכן ופירשה לא נכון את מה שארע וכו… אך ביהמ"ש לא קיבל את החזרה מדבריה  בהיותו אלתור ראייה, ולא שינה את הכרעת הדין בדבר הרשעתו של יצחק מורדכי) , טשטוש של הגבול בין המותר והאסור ביחסים בין המינים וקושי בהוכחה של ההטרדה. דבר זה יוצר ביקורת ציבורית נוקבת כלפי בית המשפט, עקב קולת העונשים הניתנים לנאשמים בהטרדה מינית       מאז שחוקק החוק למניעת הטרדה מינית, התרבו התלונות על הטרדה מינית. הטרדות עדיין יש ומעבידים, כך נראה, עדיין לא הפנימו את הוראות החוק המטילות עליהם אחריות לטיפול בענייני הטרדה מינית והתנכלות. נשים רבות מוצאות עצמן מחוץ למקום העבודה לאחר הגשת תלונה במקום העבודה. אין זה אומר שאסור להתלונן, אבל מומלץ לעשות זאת בתבונה. רבים מן המקרים  הסתיימו בהסכמי פשרה עם המטרידים ועם המעבידים, מחוץ לכותלי בית המשפט. מעבידים שילמו, למשל, פיצוי כספי למתלוננות שטענו כי הבירור שקיימו היה מגמתי לטובת המטריד. להלן אביא כמה דוגמאות. הפיצוי שונה ממקרה למקרה ונקבע, בין היתר, על פי חומרת המקרה, טיב הראיות, מספר השנים שהעובדת עבדה, וכמובן ? הרצון של המתלוננת. הליך משפטי הוא דבר מורכב ולא כל אחת מוכנה לו. לפעמים מתלוננת מחליטה להתפשר על סכום נמוך יחסית, על מנת לשים במהרה קץ לפרשה ולהמשיך הלאה. דוגמאות:
פס"ד רוזנצוויג נ' אל על :  ועדת משמעת שבראשה שופט עליון בדימוס "הענישה "כלכל שהטריד מינית  לא בפעם הראשונה ע"י  פרישתו של הכלכל ומתן פיצויי פיטורין בשיעור של 150% מקרה נוסף בו העובדת ניהלה רומן עם הממונה. הרומן הסתיים והעובדת מצאה את עצמה ללא ההטבות הכספיות שהיו לה ערב סיום הרומן. בסופו של דבר גם פוטרה. הפיצוי ? 45,000 ש"ח. במקרה אחר שנסיבותיו דומות סכום הפיצוי היה 74,000 ש"ח;  מקרה נוסף בו העובדת הגישה תלונה על הטרדה מינית. המעביד קיים בירור ומצא שהממונה הטריד. אבל מי שהועבר מתפקידו היתה העובדת ולא המטריד. הוא אפילו קודם. המעביד שילם פיצוי של
5 ,000 ש"ח, והמטריד ?
45,000 ש"ח; הרקע
המשפטי החוק למניעת הטרדה מינית התשנ"ח 1998 (להלן: החוק למניעת הטרדה מינית) נועד באופן טבעי למלא חסר בחוק בנושא שטופל עד כה בעיקר בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה התשמ"ח- 1988 (להלן: חוק שוויון הזדמנויות בעבודה).
עד לחקיקת החוק למניעת הטרדה מינית, לא היה בישראל דין אחד שקבע איסור מפורש וכללי על הטרדה מינית בכל הקשר. סעיף 7 לאותו חוק במתכונתו הישנה (טרם תוקן), אסר על מעביד לפגוע בעובד בענייני העבודה דלעיל, מחמת סירובו של העובד להיענות להצעה או התנגדותו למעשה שהם בעלי אופי מיני. סעיף זה היווה עילה לתביעה אזרחית לפסיקת פיצויים לנפגע גם אם לא נגרם נזק                              תוכן עניינים:
עמוד 1: הטרדה מינית –מבוא
עמוד 3: רקע משפטי עמוד 4: הטרדה מינית במקום העבודה לפי החקיקה החדשה בישראל:
             עמ'3- סוגי הטרדה מינית.
             עמ'5-מה נחשב להטרדה מינית בעבודה?
             עמ' 7- הטרדה מינית כאשר מדובר ביחסי מרות בין עובדים.
             עמ'8- מה בין חיבור להטרדה מינית בעבודה?!              עמ' 9- התנכלות.                                       עמ' 10- מתי לא קיים הצורך להראות כי אינך מעונינת?
עמוד 11: הטרדה מינית בעבודה באמצעות אינטרנט.
עמוד 12: דרכי פעולה התמודדות של המתלוננת.
עמוד 14: אחריות מעביד להטרדה מינית בעבודה:
                עמ' 14- חובות המעביד                  עמ' 16- אחריות מעסיק: פסיקה.
                 עמ'17- סיכום ביניים: אחריות מעסיק ,אי קיום חובות מעביד.
                  עמ' 18- אחראי ותפקידיו                                  סמכויות מפקח העבודה בנושא בדיקת יישום החוק למניעת הטרדה                                   מינית בעבודה.
                    עמ' 19- הליך תלונה אצל מעביד וטיפול באחריות מעביד.
עמוד 21: קביעות בתי משפט במקרים שונים של תלונות על הטרדה מינית בעבודה.
עמוד 22: הטרדה מינית כעבירת משמעת.
עמוד
5 : השוואה לשיטות משפט אחרות:
                עמ'
5 – עמדת בתי משפט בארה"ב ככלי עזר פרשני לחקיקה בישראל.
                עמ' 26- הטרדה מינית בקנדה.
                              הטרדה מינית בצרפת                                הטרדה מינית באוסטריה. עמוד 27: בעייתיות בהגדרת הטרדה מינית                 ביקורת אישית על החוק למניעת הטרדה מינית .
עמוד29: ממצאים סטטיסטיים :                      הטרדה מינית               הטרדה מינית בשירות המדינה                הטרדה מינית בעבודה.
               הטרדה מינית בארה"ב                סקר.
עמוד 32: סיכום ומסקנות.