10954 כלכלת ישראל – ממ”ן 14, ציון 97 – כולל הערות המנחה.
חומר הלימוד למטלה: יחידות 8-1.

שאלה 1:
א. כיצד השימוש במיסוי גורם להקצאה בלתי יעילה של משאבים.
ב. מהו “הנטל העודף” המתקבל כתוצאה ממיסוי מוצרים שונים.(
ג. מהו עיקרון “המיסוי היעיל”, ומה הקשר בין עיקרון זה, גמישויות הביקוש וההיצע והנטל העודף.
ד. מהו מס רגרסיבי ומהו מס פרוגרסיבי. האם מס המוטל על הכנסות הפרטים ושיעורו קבוע לכל רמה של הכנסה הוא מס רגרסיבי?

שאלה 2:
א. מהם העלויות והסיכונים העלולים להתרחש כתוצאה מהרחבת הגירעון.
ב. את הקשר בין הטעות בהערכת קצב הצמיחה והגירעון שנוצר.
בעקבות המצב המתואר בציטוט קיבלה הממשלה החלטה בדבר העלאת יעד הגירעון ל-%3 תוצר.
ג. מהו תהליך חוב מתבדר. האם בעקבות העלאת יעד הגירעון יגדל יחס החוב חלקי תוצר? האם יתקיים תהליך חוב מתבדר בעקבות צעד זה?

שאלה 3: טענות נכון/לא נכון
טענה I – בעקבות המעבר למשטר שער חליפין נייד בשנת 2005 חלה עלייה ניכרת בשער החליפין של השקל מול הדולר בעקבות עודפי ביקוש גדולים למט”ח.
טענה II – כאשר האינפלציה המקומית גבוהה מהאינפלציה העולמית, נדרשת התאמה כלפי מעלה של שער החליפין הנומינלי על מנת שלא תחול הרעה בעודף היצוא.

שאלה 4: שאלת רב-ברירה (אמריקאית).
במסגרת ניסיונות הממשלה להתמודד עם תהליך עליית האינפלציה ובמטרה להשיג יציבות בשווקים, הנהיגה הממשלה מספר צעדים ייחודיים בתקופה זו, ביניהם ננקטה מדיניות של הפחתת מכסים, בעיקר על מוצרים בני-קיימא –מוצרים ששיעורי המכס עליהם היו גבוהים מאוד.
כתוצאה ממדיניות זו:
א. חלה עלייה בתקבולי הממשלה ממיסים וירידה בגירעון.
ב. חלה הטבה במאזן התשלומים כתוצאה מהוזלת מחיר היבוא.
ג. חלה הרעה במאזן התשלומים מה שהביא להאצת הפיחותים.
ד. לא חל כל שינוי במאזן התשלומים
ה. תשובות א, ב, ג ו-ד אינן נכונות.