תפיסות לאומיות ותרבותיות בספרי "קופיקו"

מקצוע
מילות מפתח , , ,
שנת הגשה 2003
מספר מילים 1813
מספר מקורות 8

תקציר העבודה

תוכן העניינים
מבוא
1.     צבא ופטריוטיות
2 .     מין ומגדר
3 .     החינוך כערך עליון
4 .     יחסים בין-עדתיים ביבליוגרפיה מבוא
סדרת קופיקו היא סדרה פופולרית ביותר לגיל הרך, המתפרסמת ברציפות מאז שנת 1954.
המו"ל הראשון של סיפוריו של הקוף הפלאי דובר העברית היה לא אחר מאשר אוריאל אופק, שלימים הפך לאחד ממקטרגיה הראשיים של ספרות הילדים הפופולרית.
אשר בעת ששימש כעורכו של העיתון "דבר לילדים" פרסם אופק מעשייה פורימית פרי עטה של תמר בורנשטיין-לזר, על קוף הזוכה במקום הראשון בתחרות תחפושות לילדים. סיפור זה גרר אחריו תגובות חיוביות הן מהקוראים ומהוריהם, והן ממורות ומגננות, ועודד את בורנשטיין-לזר להפוך את המעשייה שכתבה לסדרת ספרים המגוללים את מעלליו של קופיקו, המתגורר עם משפחה מרובת ילדים בשכונת עין-גנים. דמותו של קופיקו הוצגה כדמותם של "ילדים שלוחי רסן, קל מאוד לקורא בן השבע-שמונה שחייו מלאים איסורים להזדהות איתו ועם מעשיו" (אופק, תשל"ח). בחרתי להתמקד בעבודה זו בשניים מספרי הסדרה. הראשון "קופיקו במילואים", פורסם ב-1974, עם תום מלחמת יום הכיפורים, וכבר מעצם שמו ניכר הרצון הרב של המחברת לצייר את הצבא כחלק מהותי בחיי החברה הישראלית, שהיתה שסועה בעקבות המלחמה. הספר השני, "קופיקו והמחשב", פורסם למעלה מעשור לאחר מכן, ב-1985, כאשר החברה הישראלית כבר התפכחה מאשליית הכוחנות הצהלית, שהובילה את ישראל לשקוע בבוץ הלבנוני. גם בספר זה יש לצבא תפקיד מרכזי, אך הפעם מרשה לעצמה בורנשטיין-לזר להציג זוית ראייה סאטירית יותר, ואפשר לומר אף פארודית, של המוסד הצבאי. במהלך העבודה אסקור היבטים שונים של ערכי תרבות ולאומיות  – פטריוטיות, יחסים מגדריים, חברתיים ואחרים, כפי שהם משתקפים בכתיבתה של בורנשטיין-לזר בשני הספרים גם יחד ובכל אחד מהם בנפרד.