תוכן מבוא
המחקר             שאלת המחקר               מטרות המחקר             השערות המחקר           חלק תאורטי             בחירות בעידן התקשורתי                      קביעת סדר יום, הבניית המציאות וקמפיין בחירות                     הטרור בעידן התקשורת חלק ישומי             בחירות 1988    14
            בחירות 1992    15
            בחירות 1996    16
            בחירות 1999    20             בחירות 2001    22
            בחירות 2003   
5             בחירות 2006    27
סיכום מבוא
תקופת בחירות היא תקופה רגישה. מדובר בתקופה בה הערפול בין הרצוי למצוי שולט בהלך הרוח הפוליטי. רוחות של שינוי מנשבות ובעיקר נושפות בעורפיהם של מנהיגים והלחץ הציבורי בנושאים שונים גובר. זוהי תקופה בה כל אמירה, ביצוע מהלך, או מחטף הינם קריטיים וברי השפעה מכרעת על תוצאות הבחירות וקביעת המדיניות העתידית. במדינה בה נושא הביטחון בכלל והביטחון האישי בפרט הינו אחד מהנושאים העיקרים (Main issues) שעומדים על סדר היום התקשורתי. לאירועי טרור, התנהגות טרוריסטיים ומנהיגי טרור יש יכולת השפעה מכרעת הן על קמפיין הבחירות והן על תוצאותיהן. אחת הדוגמאות הקלאסיות לכך היא בחירות 1996. מקובל לחשוב כי שרשרת הפיגועים הקטלנית שהתרחשה בחודש פברואר באותה השנה, היא זו שהכריעה את תוצאות הבחירות. הרקע לכתיבת העבודה טמון במס' הנחות/אקסיומות: היציבות הפוליטית והכלכלית במדינה הן פועל יוצא של ביטחון הפנים.
החשיבות התקשורתית והתלות של הטרור בתקשורת: הטרור זקוק לחשיפה תקשורתית ותלוי בה על מנת להשיג את יעדיו. תקופת בחירות היא תקופה בה החשיפה התקשורתית גבוהה ומתגלית רגישות יתרה של המועמדים לגבי כל צעד וצעד שהם מבצעים.
קיימת אינטראקציה בין הגופים האחראים על ביטחון הפנים: הממשלה והגופים המבצעים, ובין ארגוני הטרור ומנהיגיהם. בעבודה זו אתייחס ליחסי הגומלין שמתקיימים לכאורה בין ארגוני הטרור (המבצעים או המתבטאים בסמוך למועד הבחירות) לבין המערכת הפוליטית בישראל (המועמדים לכנסת ולראשות הממשלה) והתקשורת שמהווה צינור מקשר בין שני גורמים אלו.
תחילה, אתמקד הנושא הפוליטי תוך התייחסות לנושאים כגון מערכת בחירות, תיאורית סדר היום ותעמולת בחירות. לאחר מכן אתייחס לאופי שבו משתמשים ארגוני הטרור באמצעי התקשורת תוך התמקדות במקרה הבוחן של ארגון חיזבאללה.