שאלה 1:
חוקרת טוענת שעם הגיל עולה החוסן הנפשי של אנשים.

א. מה הם משתני המחקר (הבלתי תלוי והתלוי)?
ב. האם טענת החוקרת עומדת בדרישת הרלוונטיות והבחינות? הסבירו בקצרה.
ג. באיזה מערך מחקר (מתאמי או ניסויי) החוקרת יכולה להשתמש בכדי לבחון את טענתה? הסבירו בקצרה.
ד. ממצאי המחקר הראו תמיכה בטענת החוקרת. האם היא יכולה להסיק על קיומו של קשר סיבתי בין המשתנים? הסבירו. בתשובתכם התייחסו לתנאים להסקה על סיבתיות.
ה. החוקרת מצאה שככל שהאדם מתבגר עולה יכולת הוויסות הרגשי שלו ובהתאם החוסן הנפשי משתפר. ציינו באיזה סוג קשר מדובר (ישיר, מזויף, מותנה, מתווך) והציגו אותו
באופן סכמטי.

שאלה 2
קבוצת חוקרים טוענת שאצל ישראלים מעל גיל 18, בעלי חוסן נפשי גבוה חווים פחות טרדות יומיומיות (ויכוחים בעבודה, הצורך לעמוד במועדי הגשה וכד'). לשם כך, בזמן משבר הקורונה החוקרים גייסו דרך לינק שפורסם ברשתות חברתיות, 230 מתנדבים שענו על סקר אינטרנטי. ראשית, המשתתפים התבקשו לענות על שאלון הבודק חוסן נפשי (Sense of coherence – SOC) הציון נע בין 1 "חוסן נפשי נמוך מאוד" ל 5- "חוסן נפשי גבוה מאוד". לגבי הטרדות היומיומיות, המשתתפים נתבקשו להיזכר בטרדות שחוו בחודש (כך חשבו החוקרים כמה טרדות בסך-הכל חוו המשתתפים בחודש האחרון).

א. מה הם משתני המחקר (הבלתי תלוי והתלוי) ברמה התיאורטית והתצפיתית?
ב. הסבירו והגדירו מהי אוכלוסיית המחקר? מסגרת הדגימה? והמדגם?
ג. האם הדגימה במחקר הייתה הסתברותית או לא? מאיזה סוג? הגדירו והסבירו.
ד. מן המחקר עולה כי אכן גברים בעלי חוסן נפשי גבוה יותר חווים פחות טרדות, אך אצל נשים הקשר בין חוסן נפשי לכמות הטרדות לא קיים. לגבי ממצא זה, ציינו באיזה סוג
קשר מדובר (ישיר, מזויף, מותנה, מתווך) והציגו אותו באופן סכמטי.

שאלה 3: מושגים

א. שיטת הדבקות לרכישת ידע
ב. הסבר חלופי
ג. דגימת שכבות
ד. אמפיריות ואובייקטיביות
ה. משתנה ייחוס