מלחמה ואסטרטגיה מלחמת ויטנאם ניתוח על פי עקרונות המלחמה המוגבלת מבוא
ב-1954 הכירו הסכמי ג'נבה רשמית בחלוקת ויטנאם לשניים –  הרפובליקה הדמוקרטית תחת המשטר הקומוניסטי בצפון והרפובליקה של ויטנאם בדרום. ב-1963 הצליחו כוחות גרילה קומוניסטיים, שכונו הווייטקונג, להשתלט על כמה אזוריים כפריים בדרום וייטנאם. הם קיבלו עזרה, ציוד וייעוץ ממשלת צפון ויטנאם, אשר קיוותה שכך תוכל להשתלט על כל ויטנאם. ב-1964 החלה ארה"ב, שכוחותיה מוצבים בדרום ויטנאם כבר משנת 1961, להתערב באופן מאסיבי במלחמה שפרצה בין הצפון והדרום.
ארה"ב ראתה בויטנאם מחסום כנגד התפשטות הקומוניזם בדרום מזרח אסיה, וב-1964 נראה היה כי מחסום זה עומד להתמוטט. עם הזמן הסלימה המעורבות האמריקאית והגיעה לנוכחות של מעל – 500,000 חיילים בויטנאם. המלחמה גרמה למשבר בדעת הקהל האמריקאי, שחלק גדול ממנו תבע להוציא את הכוחות האמריקאיים מוייטנאם ולהתרכז בחיזוק ובשיפור היכולות של צבא דרום ויטנאם (ענבר, 1998 : 46).
ב-1973 עזב החייל האמריקאי האחרון את ויטנאם, בהותירו כ-57,000 הרוגים אמריקאיים, שנהרגו בשנות המלחמה ולמעלה משני מליון וייטנאמיים הרוגים . בשנה זו החלו ביוזמת זר החוץ האמריקאי קיסינג'ר, שיחות שלום בין הצפון והדרום.
השיחות, שבמקביל להן נערכו עדיין קרבות בין הצדדים, נקלעו למבוי סתום. באפריל 1975
פתחה צפון ויטנאם במתקפה מתוכננת ומתואמת היטב, אשר הובילה לנפילת סייגון ולכיבוש הדרום בכללותו. ב-1977 הוכרז רשמית על איחוד ויטנאם תחת השם "הרפובליקה הסוציאליסטית של וייטנאם".
מטרת עבודה זו לבחון את מלחמת ויטנאם בראי מאפייני המלחמה המוגבלת , בהסתמך על הגדרתו של קלאוזוביץ . מושג המוגבלות בהקשרו למושג מלחמה, מציג תופעה מורכבת . זאת כיוון, שקוד המוגבלות חל על כל המישורים הבונים יחד את המלחמה : אלה הקשורים בזמן – השנים טרום המלחמה, שנות המלחמה והשנים שאחריה ; אלה הקשורים ברמת ניהול המלחמה – הרמה האסטרטגית, האופרטיבית והטקטית ; אלה הקשורים במרחב הגיאוגרפי ; ואלה הקשורים בתפיסת המלחמה – באידיאולוגיה, בקונספציה המדינית ובמדיניות הביטחון.
התחרות הגוברת בשנות השישים בין שתי המעצמות על רכישת עמדות השפעה התנהל בו זמנית בשני מישורים: ישיר, במסגרתו נערכו שני מאבקים אלימים במזרח אסיה, הקשורים קשר הדוק ורב משמעי – הסכסוך הסיני-סובייטי ומלחמת ויטנאם, ומישור עקיף, שהתנהל מאחורי הקלעים דרך מלחמות מקומיות שהתחוללו באזורים שונים. על הרצף בין שני המישורים משחקת ויטנאם תפקיד מרכזי כמוקד המשחק המשולש ארה"ב-ברה"מ-סין שמאיים לערער את אחדות הגוש המערבי מחד, ואת מרקם המונוליט הקומוניסטי, מאידך.
מלחמת ויטנאם העמידה למבחן מחודש אסטרטגיות וטקטיקות צבאיות, שיטות לוחמה ומגבלות עוצמה, במסגרת מקומית ועולמית בעת ובעונה אחת, שהקיפה רבדים אידיאולוגיים, פוליטיים וצבאיים. מכאן משמעות בחינתה הן כאסטרטגיה של מאבק ממושך המקיים בתוכו את מרכיבי ההתשה, והן כטקטיקה של לוחמה זעירה המנציחה את מוגבלות העימות וגבולותיו, תוך עיצוב מחדש של מאזן הכוחות בשדה הקרב ומחוצה לו.  השערת המחקר : מדיניות ניהול המלחמה מצד הממשל האמריקאי מצביע על תפיסתו את מלחמת ויטנאם כמלחמה מוגבלת.  כלומר, מהלכי מלחמת ויטנאם תואמים את ההגדרות התיאוריות של המלחמה המוגבלת, ובדגש להגבלות הנגזרות מההגבלות במטרות המדיניות של המלחמה (כפי שהוגדרו בידי הממשל האמריקאי לאורך שנות המלחמה).
בבדיקת השערת המחקר איעזר בגישה הריאליסטית לניתוח העצמה ולהבנתה, כפי שמיצגה חוקר היחסים הבינלאומיים האמריקאי הנס מורגנתאו. מורגנתאו יוצא כנגד הגישות שצמחו בין שתי מלחמות העולם, ואשר הציבו  את סוגיית הצדק והמוסר בראש מעייניהן, כאמצעי לפתרון הבעיות הסבוכות של היחסים הבינלאומיים (צבאג, 1997 : 13). מורגנתאו מציע לבחון את עולם היחסים הבינלאומיים באמצעות בחינת מושג העוצמה. לטענתו על המדינות לנווט את צעדיהן בזירה הבינלאומית בהתבסס על הפירוש הריאליסטי של המושג עוצמה. שיטת המחקר – העבודה תבסס על ניתוח תוכן ענייני וכן על חומר תיאורטי רב המצוי על נושא המלחמה המוגבלת ומלחמת ויטנאם בפרט. בכלל זה יכלול החומר העיוני מחקרים אמפיריים שנושאם מלחמת ויטנאם, וכן תיאורי עדויות אישיות של גורמים ואישים שהיו מעורבים במלחמה ובתהליכי קבלת ההחלטות. העבודה תציג בחלקה הראשון תשתית תיאורטית למושג "מלחמה מוגבל" בסיוע כתביו  של קלאוזוביץ וחומר תיאורטי אחר. חלקה השני של העבודה יבחן את הסיבות לפרוץ מלחמת ויטנאם, תוך סקירת הרקע ההיסטורי הרלבנטי לנושא, בדגש לגורמים שהובילו את המעורבות האמריקאית בדרום-מזרח אסיה ובוייטנאם בפרט.  חלקה השלישי של העבודה יפרט את המהלכים המרכזיים בשנות מלחמה בויטנאם. פרק זה יבטא את המהלכים העיקריים במלחמה שהשפיעו על מקבלי ההחלטות והביאו לשינוי בתפיסת ניהול המלחמה. חלקה הרביעי של העבודה יבחן את מאפייני מלחמת וייטנאם כמלחמה מוגבלת. בפרק זה ייבחנו מהלכי מלחמת וייטנאם לאור מאפייני המלחמה המוגבלת ובדגש להגבלה במטרות המדיניות, במשאבים ובלחימה. חלקה החמישי של העבודה יבחן את מהלכי סיום המלחמה ומשמעותם לצדדים השונים. בפרק הסיכום אחזור על ממצאי העבודה ואבדוק את השערת המחקר .
בחינת אורחות הלחימה הזעירה בויטנאם, בדגש על מרכיבי המלחמה המוגבלת, משליכים ישירות על דרכי ניהול קונפליקטים ויישוב סכסוכים בינלאומיים כפונקציה של תמורות תרבותיות ומדיניות, המשליכות על עתידה וגורלה של המערכת העולמית ככלל, ודרום מזרח אסיה בפרט.
תוכן עניינים
1.      מבוא   .3-6
2 .      המלחמה המוגבלת – רקע תיאורטי -.7-11
3 .      סיבות לפרוץ המלחמה – רקע
היסטורי ..12-16
4 .      מלחמת ויטנאם – מהלכים עיקריים -..16-26
5.      מאפייני מלחמת ויטנאם כמלחמה מוגבלת  –.26-34
5.1 הגבלה במטרות המדיניות -…27
5.2                        הגבלה במשאבים  …28
5.3 הגבלה בלחימה  -.29-33
5.4 הגבלה איכותית באמצעי הלחימה –…29
5.4.1       הגבלה כמותית באמל"ח ובאמצעים –.30 5.4.2       הגבלה גיאוגרפית -31
5.4.3       בגבלה ביעדים לפגיעה –..31-32
5.4.4       הגבלה במשתתפים .32
5.4.5       הגבלה בשיטות הלחימה –33
6 .      סיום המלחמה -34-38
7.      סיכום 39-42
8 .      ביבליוגרפיה -.43-44