ראשי פרקים
1 )   מבוא והצגת הנושא
2 )   קווי המדיניות והמטרות הצבאיות במלחמות ישראל   א)    מלחמת העצמאות (1949-1947) ב)    מבצע קדש (1956) ג)     מלחמת ששת הימים (1967) ד)    מלחמת ההתשה (1970-1967) ה)    מלחמת יום הכיפורים (1973) ו)      מלחמת לבנון – "מבצע שלום הגליל" (1982)
3 )   דיון אינטגרטיבי
4 )   סיכום 5)     ביבליוגרפיה מבוא והצגת הנושא :
מדינת ישראל מראשית הקמתה ב-15 במאי
1 948 ועד היום נמצאת בעימות מזויין עם הכוחות הסובבים אותה.  עימות זה עטה צורות שונות בחלוף השנים בהיבטים שונים, כגון עוצמתו והיקף הכוחות המעורבים בו ואף ב"חוקי" הלחימה (מלחמה קלאסית , לוחמת גרילה , טרור וכיו"ב) שלו.                                 אולם הנסיבות גרמו לכך שהעימות לא פסק לחלוטין מעולם למרות קיומם של הסכמים אשר נחתמו במהלך השנים עם חלק מהמדינות השכנות , כגון הסכם השלום עם מצרים וירדן.                         חשוב לי להדגיש כי בעת כתיבת המונח "עימות" אני מחבר יחדיו את מכלול מלחמות ישראל והעימותים המזויינים השונים אשר התרחשו לאורך שנות קיומה של המדינה.                                                      אין זה אומר כי המלחמות פרצו משיקולים דומים , כל מלחמה היו לה הסיבות לפריצתה אולם  במבט מקרו ניתן לקשור יחדיו את הגורמים השונים לכדי עימות מתמשך בין ישראל למדינות ערב או כפי שהוא מכונה בפי האומות השונות וכלי התקשורת "הסכסוך הערבי-ישראלי".                                                                                                            בכל עימות או מלחמה יש צד יוזם-התקפי וצד מגן (כמובן יש חילוף תפקידים עפ"י יוזמה של אחד הצדדים והתרחשויות בזירה). המציאות הוכיחה כי מדינת ישראל היתה לרוב הצד הפסיבי-מתגונן, אולם לא פעם נטלה ישראל את היוזמה והיתה הצד האקטיבי בעימות ואף פתחה במלחמות כאשר הדבר שירת את האינטרסים שלה. מדינת ישראל בהגדרתה במגילת העצמאות בנויה על היסודות של "בית לעם היהודי" וכן מדינה דמוקרטית , יסודות אלה לא תמיד עמדו בקנה אחד במבחן המציאות, כראייה לכך הקונפליקט הבא לידי ביטוי ביחס כלפי אזרחי המדינה המשתייכים למיעוטים הלא יהודיים, ומיעוטים אשר אינם אזרחי המדינה. חשוב לזכור כי בכל מלחמה היו בצמרת השלטון הישראלי דעות שונות והתרחשו לא פעם ויכוחים בין עמדות ה"ניצים" ל"יונים" לגבי בחירת יעדים מדיניים ונקיטת פעולות צבאיות.
מטרת העבודה בעבודה זו אנסה לבחון האם המטרות שמוגדרות ע"י כוחות הביטחון הם אכן נגזרת של היעדים שהציב הדרג המדיני כמדיניות להגשמה. בפרק "קווי המדיניות והמטרות הצבאיות במלחמות ישראל" אציג רקע של כל מלחמות ישראל בקצרה בסדר כרונולוגי כאשר כל מבואה עוסקת במלחמה מסויימת ובה יוצגו קווי המדיניות הרצויים לשלטון באותה העת והמטרות שנגזרו ע"י כוחות הביטחון.  בפרק הדיון האינטגרטיבי אבחן באמצעות גישת המחקר שבחרתי האם מכלול המטרות הצבאיות הינו חלק אינטגרלי מהיעדים המדיניים של ישראל או לחילופין המטרות הן גורם נלווה למדיניות.                                                                                                                                                                                                                                                               בפרק הסיכום הציג את מסקנותי בנוגע לעבודה. העבודה מתמקדת בחתך הזמן של הקמת המדינה כלומר מלחמת העצמאות ועד מלחמת לבנון. העבודה מבוססת בעיקר על החומר הלימודי של הקורס "סוגיות נבחרות במדיניות החוץ של ישראל" וכן מאמרים נוספים בשפה האנגלית ממאגר אנציקלופדיה מקווננת וכן ספריית האומות המאוחדות . חשוב להדגיש כי מדובר במאמרים בעברית העוסקים בניתוח היסטורי של מדיניות ישראלית אשר נכתבו ע"י אנשים בעליי דעות ותפיסות עולם שונות, על כן ניתן לחוש במגמתיות במקורות השונים , והשמות והכינויים עשויים להיות שונים במעבר ממאמר בעברית למאמר באנגלית.
גישת המחקר אשר בחרתי הינה הניאוריאליזם – זו פרדיגמה מהווה גישת המשך לריאליזם, בדומה לריאליזם היא גם מתבססת על ההנחה שהפוליטיקה העולמית היא ביסודה מאבק על כוח ועמדה בין מדינות בעלות אינטרס עצמי,הנמצאות במצב של אנרכיה, כלומר כל מדינה נדרשת לדאוג לאינטרסים שלה . בשונה מגישת הריאליזם, ההתמקדות כאן היא על מקסימום ביטחון ולא עוצמה.