א. תחילה אפתח בהקדמה קצרה לגבי תעסוקת הנשים בישוב היהודי בארץ ישראל בכלל;
המקרה הארץ-ישראלי הוא ייחודי – מתקיים בו מארג מורכב מיסודות של מעמד, מגדר, מוצא אתני ולאומיות.
ב. העובדה שהמשק הארץ- ישראלי היטלטל בין גלי גאות ושפל תקופתיים תרמה לאי- יציבות בתעסוקת נשים. עובדים שנשכרו בעת גאות במשק פוטרו עם בוא השפל. היות שהפועלות היו הרכיב החלש בשוק העבודה, נחשבו משניות בו ופוטרו בקלות, הן נפגעו אפוא מאי-היציבות הכלכלית. שוק העבודה המקומי הציע מספר מועט ומגוון דל של עבודות שנשים יכלו לבצע.
(הרחבה לסעיף ב': ! ציבור העובדות היהודיות התרכז במגזרי התיישבות לא שווים בגודלם. כמו שכבר צוין, מגזר התעסוקה העירוני היה המרכזי והמקיף ביותר. ב–1937 היה מספר העובדות העירוניות 17,338 והן היו 27.3% מכלל העובדים שנפקדו בערים.
ג. ערעור המסגרת המשפחתית, תהליך התיעוש והמעבר אל הערים תרם לערעור המסגרת המשפחתית. להתרופפות המשפחה היו תוצאות לוואי: נשים עניות נדחקו לעסוק בזנות בשיעור גבוה מבעבר; הריחוק ממנגנוני הפיקוח ההורי והקהילתי איפשר לצעירים לקיים חיי מין חופשיים, דבר שהגדיל את מספרם של ילדים שנולדו מחוץ למסגרת הנישואין והוגדרו "לא-חוקיים".
2. הייתה החברה היהודית בארץ-ישראל שונה מזו שלפני מלחמת העולם השנייה, ובעיקר חלו בה שינויים ארגוניים. עם זאת, מחנה הפועלים התמודד עם שאלות ארגון כבר מראשית קיומו בארץ. כשהתארגן המחנה הפועלי בארץ- ישראל, הוא שאב את יסודותיו הרעיוניים והארגוניים ממחנות מקבילים באירופה. אחד מהם הוא זה של תנועת העבודה הגרמנית, שהציעה בין היתר לבנות "חברת פועלים" בתוך החברה הגרמנית, או לקיים מדינה בעלת צביון שונה, שתשמש דגם חלופי למדינה הקיימת.
. גברים ונשים בחברה היישובית היו שותפים להנחה שקיימת זיקה בין התנדבות למען הכלל לבין התקבלות לחברה. אולם הזיקה בין שירות צבאי לבין התקבלות היחיד לחברה אינה אחידה ושווה עבור שני המינים – הצבא נתפס כמסגרת גברית שהקודים החברתיים בה נחשבים "גבריים" המלחמה מציבה אתגרים של אומץ, בגרות לאומיות ומיניות באירופה המודרנית.
ההגנה:
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה עמדו היישוב היהודי והתנועה הציונית בפני אתגרים קשים. השלטונות התורכיים הכבידו את ידם: הם איימו בגירוש היהודים מהארץ ואף גירשו אנשים מסוימים, איימו בהרעבה ובגיוס כפוי לצבא ועוד. המחלוקת על הגיוס לגדוד העברי הארץ-ישראלי כללה גם היבט מגדרי.
פלמ"ח:
השינויים בחזית המלחמה והחשש מפלישת הגרמנים לארץ הביאו את הנהגת היישוב למסקנה שיש להתאים את יכולתו הצבאית של היישוב לנסיבות הפוליטיות והצבאיות המשתנות. ב-1941 הקימו הבריטים את "פלוגות מחץ" – הפלמ"ח.