מבוא
בחודש אפריל 1931, כשנתיים לאחר מאורעות תרפ"ט, ולאור בעיות הנוגעות למרותו של ארגון ההגנה ולאופי הפעילויות שלו, ששיאם היו בהרחקתו של אברהם תהומי מן הפיקוד על מחוז ירושלים מטעם ההגנה, התחולל פילוג במסגרתו של ארגון ההגנה, פילוג שהביא לייסודו של ארגון מחתרת חדש – האצ"ל.
בתקופה הראשונה לקיומו, עסק האצ"ל בעיקר בחזית הערבית. היה זה בשנות השלושים, שנים בהם פרעו הערבים ביהודים. האצ"ל לא הסתפק בהגנה פסיבית וטבע את סיסמת "שבירת ההבלגה". לאחר פרסום "הספר הלבן" במאי 1939
(שעיקרו הגבלת עליית יהודים ארצה), החל האצ"ל בפעולות גם נגד השלטון הבריטי בארץ, אולם פעילות זו נמשכה מספר חודשים בלבד ונפסקה עם פרוץ מלחמת-העולם השנייה.
הידיעות על השואה ודבקותה של הממשלה הבריטית במדיניות ה"ספר הלבן", הביאו לידי הכרה שאין מנוס מחידוש המאבק המזוין נגד שלטון המנדט הבריטי. ב-1 בפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ-ישראל ודרש את סילוקו מן הארץ והקמתה של מדינה יהודית. הפעולות הצבאיות נגד ממשלת המנדט שהלכו וגברו, ערערו את יסודות השלטון הבריטי בארץ. פעולות אלו, בהן לקחו חלק גם ארגון לח"י, ובשלב מסוים אף ארגון ה"הגנה", הגבירו את הלחץ על ממשלת בריטניה, ואילצוה, בסופו של דבר, להעביר את שאלת עתיד הארץ לידי ארגון האומות המאוחדות. ב-29 בנובמבר 1947 החליטה, עצרת האו"ם לחלק את ארץ-ישראל לשתי מדינות: מדינה יהודית, היא מדינת ישראל, לצידה של מדינה ערבית-פלסטינית.
בתקופה זו, הנעה מהכרזת המרד ועד לעזיבת הבריטים את ארץ ישראל, עוסקת עבודה זו. העבודה שמה לה למטרה ולדגש לבחון את הסיבות והגורמים שהביאו להכרזת המרד על הבריטים, את האופן בו הכרזה זו באה לידי ביטוי ויישום על פני השטח, את האופן בו הבריטים וגורמים מקומיים ובינלאומיים התמודדו עם המציאות הקיימת, ואת ההשפעה שהייתה לכך על עזיבת הבריטים את הארץ. לשם בחינת כלל הנקודות הנ"ל, עבודה זו תחולק למספר חלקים עיקריים.
חלקה הראשון של העבודה יציג את תהליך הקמת ארגון האצ"ל, תוך התבוננות על הסיבות והגורמים שהביאו להקמתו. חלקה השני של העבודה יציג את התקופה שקדמה להכרזת המרד, זאת על מנת להבין את השתלשלות הארועים שהניעה את האצ"ל לנקוט בצעד זה. חלקה השלישי של העבודה יתמקד בהכרזה עצמה, במרכיבי ההכרזה, בכוונותיה ובדרכים המיועדות ליישומה. חלקה הרביעי של העבודה ייבחן ויתמקד בפעילויות בהן נקט האצ"ל על מנת להעביר את הכרזת המרד לפסים אופרטיביים. חלק זה יציג ארועים מרכזיים בהם נטל האצ"ל חלק פעיל.
חלקה החמישי של העבודה יתמקד בקשר ובשיתוף הפעולה בין כלל הארגונים בארץ ישראל.
חלק זה ינוע מה"סזון" בו ההגנה פעלה נגד האצ"ל ועד להקמת תנועת המרי המשותף, בה כלל הארגונים שיתפו פעולה במאבק משותף נגד הבריטים. חלקה השישי של העבודה יתמקד בפירוק תנועת המרי והמשך המאבק העצמאי מצד ארגון האצ"ל. החלקים הבאים של העבודה, השביעי והשמיני, יתמקדו בתקופה, בתהליכים ובנסיבות שהביאו את הבריטים לשקול בקשות למעורבות בינלאומית, לשקול שינויי תפישה בנוגע לארץ ישראל וביניהם את עזיבת הארץ, ולבסוף את סיום המנדט. בחלקים אלו תהיינה התמקדות על הסיבות והגורמים העיקריים שעמדו לרועץ כנגד הבריטים, והשפיעו על תום המנדט הבריטי בארץ ישראל.